ת"פ 24187-06-21

תקציר

הכרעת הדין דנה בשני אישומים נגד הנאשם הקשורים לאירועים שהתרחשו בירושלים. באישום השני, שקדם לאירוע הראשון, יידו הנאשם ושלושה נוספים אבנים ובקבוקי זכוכית לעבר שוטרים במסגרת הפרת סדר בשער שכם. האישום הראשון היה אירוע לינץ' באזרח שנתפס כיהודי או מסתערבים. הנאשם נכח במקום והשתתף בלינץ' בכך שרץ לתוך הקהל ובעט בקורבן. בית המשפט מצא את הנאשם אשם בשני האישומים. השופט פירט בהרחבה מדוע יש לתעדף את עדויותיהם של שני עדים, זעתרי וא', שנמסרו בחקירותיהם בשב"כ ובמשטרה, על פני עדויותיהם הכוזבות בבית המשפט, שניסו להגן על הנאשם. השופט דחה גם את גרסותיו של הנאשם לאירועים, וקבע כי הן אינן עקביות ומלאות בשקרים. הראיות והעדויות שהוצגו, לרבות הודעותיו של הנאשם עצמו, תמכו במסקנה כי הנאשם השתתף באופן פעיל בשני האירועים. השופט הדגיש את המניע הגזעני מאחורי הלינץ' וציין כי מדובר במעשה אלימות ספונטני שבוצע "ממניעים פוליטיים, דתיים, לאומניים או אידיאולוגיים". השופט הדגיש את מודעותו של הנאשם לנסיבות ולכוונות שעמדו מאחורי הלינץ', וביטל את הסבריו הרטרואקטיביים כניסיון להתחמק מאחריות פלילית. נמצא כי הנאשם הצטרף להמון מרצונו, רץ לעבר הקורבן כדי לתרום לפגיעה שנגרמה ולכן יש להטיל עליו את האחריות לתוצאות הלינץ' כמבצע משותף. תרומתם הפיזית השונה של העבריינים לא הוציאה אותם משותפות לעבירה. ככלל, השופט קבע כי אשמתו של הנאשם הוכחה מעבר לספק סביר הן באישום הראשון והן באישום השני. פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים הנוגעים בדבר.