תמ"ש 52231/09

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעות כספיות של בני זוג גרושים, שנישואיהם נמשכו כשמונה שנים והולידו שני ילדים משותפים. התובעת, שהייתה ההורה המשמורן, ביקשה לאזן את נכסיהם המשותפים בשיעור של 75% לטובתה ו-25% לטובת הנתבע. כמו כן ביקשה פסק דין הצהרתי בדבר זכויותיה הכספיות ברכביהם של בני הזוג והמצאת חשבונות ומסמכים מהנתבעת. הנתבעת, מנגד, ביקשה חלוקה של 50-50 מנכסיהם. השופטת פתחה וציינה את הסכסוך בין הצדדים ואת ייצוגם המשפטי, שהאריך את המשפט ללא צורך. לאחר מכן התייחסה השופטת למצבם הכלכלי והמקצועי של התובעת והנתבע בעת נישואיהם וכיום. נקבע כי אף אחד מהצדדים לא הקריב את הקריירה שלו לטובת הצד השני, כי לא היה ביניהם פערי הכנסות משמעותיים, וכי משך נישואיהם של שמונה שנים, כאשר ארבע מתוכן הוקדשו לגידול ילדים קטנים, אינו מצדיק חלוקה לא שוויונית של הנכסים לטובת התובעת. בנוסף, תביעתה של התובעת לקופות גמל מסוימות נדחתה מאחר שבית המשפט מצא כי מדובר במתנה מהוריה ולא בנכס משותף. השופט קיבל את חוות הדעת האקטוארית של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בנוגע לאיזון זכויות הצדדים, שהמליץ על פיצול הנכסים 50-50. לפיכך, חויב הנתבע להעביר לתובע סכום מסוים לצורך השגת יתרה זו. תכולת בית הנישואין לשעבר הייתה אמורה להיות מחולקת בעין על ידי עורכי הדין של הצדדים. השופט גם פסק על פרסום פסק הדין, והתיר זאת אך השמיט את שמותיהם ופרטים מזהים של הצדדים. כל צד היה אחראי לשכר הטרחה שלו, בתוספת תרומה קטנה לשכר הטרחה של הצד השני.