רע"ב 5493/06

תקציר

התיק נסוב סביב חוקתיותה של פקודת נציבות בתי הסוהר מס' 04.50.00, האוסרת על אסירים להחזיק חומרים פורנוגרפיים. המערער, אסיר המרצה עונש מאסר בגין ריבוי עבירות, טען כי הפקודה פוגעת בזכויותיו הבסיסיות לחופש הביטוי ולכבוד, וביקש מבית המשפט לבטל את הפקודה או לכל הפחות לאפשר לו להכניס סרטים פורנוגרפיים לכלא. המשיב, שירות בתי הסוהר, הצדיק את הפקודה כהכרחית לשמירה על הסדר, המשמעת והביטחון בין כותלי הכלא, ולמניעת פגיעה ברגשותיהם של אסירים ואנשי סגל אחרים. בית המשפט קבע, כי הפקודה אמנם פוגעת בזכותו של המערער לחופש ביטוי, לרבות זכותו לצרוך חומר פורנוגרפי, אך פגיעה זו היא חוקית. בית המשפט ביסס את החלטתו על ההגנה המצומצמת יחסית הניתנת לביטוי פורנוגרפי במשפט הישראלי, על ההקשר המיוחד של בתי הסוהר ועל מידתיות הפקודה. דעת הרוב, שנכתבה על ידי הנשיאה דורית ביניש, הדגישה כי האיסור המוחלט על חומרים פורנוגרפיים קשור באופן רציונלי למטרה של שמירה על הביטחון והסדר בבתי הסוהר, והוא אמצעי מידתי להשגת מטרה זו. יתר על כן, הפקודה נופלת בגדר "מרחב המידתיות" המוקנה לשירות בתי הסוהר, במיוחד בהתחשב בקשיים המעשיים ביישום החלופות שהציע המערער, כגון בדיקות פרטניות של חומרים פורנוגרפיים או מרחבי צפייה ייעודיים. השופט חנן מלצר הסכים עם דעת הרוב, הדגיש כי הפקודה מצויה בתוך "אזור המידתיות" והמחיש תפיסה זו באמצעות דוקטרינת "מרווח ההערכה" מהמשפט האירופי. השופט אהרן רובינשטיין הסכים גם הוא עם תוצאת הרוב ונימוקיו, והכיר בשאלות המוסריות והמשפטיות הקשות סביב הפורנוגרפיה, אך בסופו של דבר נתן עדיפות לשיקולים המעשיים ולהגנה המצומצמת על ביטוי פורנוגרפי.