ע"א 20453-12-09

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את הערעור ופסק לטובת המשיב. הכרעת הדין מתבססת על בחינת הראיות העובדתיות שהוצגו בבית משפט קמא, אשר נהנה מיתרון של עדות ממקור ראשון. ערכאת הערעור מסכימה עם קביעות המהימנות והממצאים העובדתיים של בית משפט קמא, ומדגישה כי אין מדובר במקרה חריג המצדיק התערבות בעניינים אלה. החשבוניות שהוצאו על ידי המשיב והתשלומים ששולמו על ידי המערערת תומכים בקיומו של חוזה ביניהם, וטענות המערערת כי ג.ד.כ. לא הייתה קבלן משנה של המשיב חסרות ראיות מהימנות. בית המשפט מקבל גם את טענת המשיב כי אמצעי התשלום התבסס על הובלה ולא על כמויות שהועברו, וטענות המערערת בדבר תרמית בכמויות הובלה אינן משכנעות. זאת ועוד, בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא בעניין הסכם גונן. אשר על כן, הערעור נדחה, והמערערת אחראית לתשלום שכר טרחת עורך דינו של המשיב, בסך 10,000 ₪ כולל מע"מ.