ת"א 2064/04

תקציר

השופט במקרה זה קבע כי התובע, שטען כי סבל משיתוק ברגליו כתוצאה מתאונה ותבע פיצויים, אינו עד אמין או אמין. מומחים רפואיים שמונו על ידי בית המשפט העידו כי התובע לא סבל מנכות נוירולוגית וכי שיתוקו לא נבע מתופעה נפשית שנויה במחלוקת. יתר על כן, השופט מצא כי התובע עסק בהתחזות מכוונת, בתקווה לקבל פיצוי כספי. השופט גם פקפק בטענת התובע כי התאונה גרמה למחלת הנפש שלו, וציין כי אין ראיות לקשר סיבתי בין התאונה לבין התפרצות המחלה. השופט הדגיש את חוסר אמינותו של התובע במהלך עדותו, והציג הצהרות כוזבות רבות ותשובות מתחמקות. בנוסף, התייחסה השופטת להתנהגותו של התובע שתועדה בסרטון אבטחה, אשר סתרה את טענתו כי הוא משותק ברגליו. בסיכומו של דבר, הגיעה השופטת למסקנה כי התובע לא הוכיח, כנדרש במשפט האזרחי, כי נכותו הרפואית ומחלת נפשו נגרמו כתוצאה מהתאונה. לפיכך, התביעה נדחתה, והתובעים חויבו לשלם לעורכי הדין של הנתבעת שכר טרחת והוצאות.