ע"א 175/77
פסק-דין עליון
תקציר
המדינה ערערה על החלטת בית המשפט המחוזי בעניין חובת המשיב בתשלום היטל מלאי לפי תקנות שעת חירום (הסדרים בעקבות שינוי שער המטבע), תשל"ד-1974. בית המשפט העליון קבע כי הימנעותו של המשיב מלערער על החלטת השומה בתוך פרק הזמן שנקבע, מונעת ממנו להגיש תביעה אזרחית. לדברי בית המשפט, אם החוק אינו מעניק לנישום אפשרות לפנות למסלול חלופי, עליו לערער על שומה בהליך שנקבע. במקרה זה נקבע הנוהל המתאים בתקנה 19 לתקנות שעת חירום. בנוסף, עמד בית המשפט על חוסר הוודאות סביב המועד האחרון להגשת ערעור, בהתחשב בתקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963, ובהיעדר מועד מוגדר בחקיקה הרלוונטית. השופטים ויתקון ועציוני קבעו כי תקנות סדר הדין האזרחי קובעות תקופת ערעור ברירת מחדל של 45 יום, ואילו השופט כהן הביע ספק לגבי תחולתה הישירה של תקנה זו על המקרה הנדון. עם זאת, הסכים בית המשפט פה אחד לקבל את ערעור המדינה, לדחות את תביעת המשיב ולהימנע מפסיקת הוצאות בשל היעדר ראיות והיעדר מועד מוגדר לערעור בחקיקה.
ע"א 175/77 מדינת ישראל נ' בדיע רמאדאן, עליון (15.6.1978)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.