עמ"ש 59200-11-22

תקציר

החלטת ערכאת הערעור מחזקת במידה רבה את פסק דינו של בית משפט קמא בעניין סכסוך זוגי על רכוש ומזונות לאחר גירושין. בית המשפט מדגיש את תפקידו המצומצם בהתערבות בממצאים עובדתיים ובקביעות מהימנות של בית משפט קמא. ערעורו של האיש מתקבל בחלקו; התמורה ממכירת נכס הרשום על שמו, אשר הועבר להוריו, לא תיכלל כנכס בר איזון, שכן האישה לא טענה או הוכיחה די הצורך כי כספים אלה הוברחו. בית המשפט גם מפחית את הסכום שעל הגבר לשלם עבור חיובים רטרואקטיביים ל-55,244 שקל. ערעורה של האישה מתקבל בחלקו; הגבר ישלם תוספת של 1,600 שקל בחודש עבור תשלומי דורות, וחלקו בהוצאות חינוך ובריאות חריגות יוגדל ל-85%. הסכום שהיא חייבת עבור דמי שימוש הולמים עבור מגורים ביחידת הוריה מופחת ל-185,000 ₪, שכן בית המשפט קובע כי יש לחייבה רק מהמועד שבו דרשו ממנה הוריה לפנות את המקום. ערעורי שני הצדדים על פסק הדין הרכושי נדחים, ובית המשפט מאשר כי האישה מחזיקה ב-25% מנכס אחד וזכאית למחצית התמורה ממכירת נכס אחר שנרכש במהלך הנישואין. בית המשפט גם מסרב להתערב בפסיקת המזונות של בית משפט קמא, אלא להבהיר את חישוב הכנסות האב למזונות, שיש לקבעו על 20,500 ₪ נטו. פסק הדין מאפשר פרסום אך עם השמטת פרטים מזהים, ולא נפסקו הוצאות למי מהצדדים.