הפ"ב 8361-04-17

תקציר

פסק הדין נסוב סביב סכסוך כספי בין משה מליק לאמיר טבעון. בשנת 2011 פסק פסק בוררות, שכותרתו "פסק דין", לטובת מליק, וקבע כי תביעותיה של טבעון לפטור מתשלום בשל נזקים לכאורה נדחו. הבוררים גם התירו למאלכ לנקוט בהליכים משפטיים נגד טבעון בגין אי התייצבותו לדיון נוסף. כשנתיים לאחר מכן הוציאו הבוררים "מכתב סירוב", המסמיך את מאלכ לתבוע את טבעון בעקבות היעדרותו מדיון אחר. בשנת 2017 ביקש מאליק הבהרות לגבי הפרס לשנת 2011. הבוררים השיבו בפסק דין מפורט, המפרט את הסכומים שטבעון חייבת וקובע תוכנית תשלומים חודשית. בנוסף, הם קיבלו את טענתו של מאלכ כי טבעון חייבת לו שבע מאות אלף שקל נוספים. לאחר מכן הגיש מליק בקשה לאישור פסק הבוררות, ואילו טבעון הגישה במקביל בקשה לביטול. בית המשפט איחד את שתי התביעות, ולאחר ששקל את הטענות, קבע כי לבוררים אין סמכות להוציא את ההבהרה משנת 2017. על פי חוק הבוררות, בוררים רשאים לתקן או להשלים פסק בוררות רק במקרה של בעיות טכניות ספציפיות, מה שלא היה המקרה כאן. פסק הדין משנת 2017, בהיותו מפורט ואופרטיבי יותר, התייחס למהות המחלוקת וחרג מתחום פסק הבוררות משנת 2011. השופט, רפאל יעקובי, הדגיש כי פעולות הבוררים בשנת 2017 אינן לגיטימיות וכי סמכותם לפסוק בעניין פקעה עם פסק הבוררות משנת 2011. לפיכך, ההבהרה משנת 2017 בוטלה. עוד ציינה השופטת כי שני הצדדים יכולים לפתוח בהליכים חדשים לטיפול בחוב, תוך שמירת זכויותיהם ותביעותיהם מהפעולות הקודמות. ההחלטה התקבלה ללא כל חיוב כספי, מה שהותיר אפשרות לדון בהוצאות בכל הליך עתידי.