ת"ע 67369-01-23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים העולים ממנה: **נושא ההחלטה:** ההחלטה עוסקת בבקשה לביטול צו קיום צוואה, שהוגשה לאחר חלוף שנה ושמונה חודשים ממועד מתן הצו. השאלה המרכזית היא האם השיהוי בהגשת הבקשה מצדיק את דחייתה, או שמא קיימות נסיבות המצדיקות לדון בבקשה לגופה. **רקע עובדתי:** המנוחה הותירה אחריה שתי צוואות. הצוואה הראשונה, שנערכה ב-9.7.20, הורישה את רכושה לשני בניה בחלקים שווים. הצוואה המאוחרת, שנערכה ב-9.8.20 (כשלושה ימים לאחר פטירתו הטראגית של אחד הבנים, אבי המבקשים), הורישה את כל רכושה לבן השני (המשיב) ונישלה את הבן שנפטר ואת נכדיו (המבקשים) מהירושה. ב-15.3.21 ניתן צו לקיום הצוואה המאוחרת. ב-15.12.2022 הגישו המבקשים בקשה לביטול צו זה, בטענה שהצוואה אינה משקפת את רצון המנוחה. המשיב עתר לפיצול ההכרעה, כך שראשית תידון שאלת השיהוי. **המסגרת הנורמטיבית:** 1. **מעמד צו קיום צוואה:** צו קיום צוואה שווה למעמד פסק דין. הוא סופי ומחייב, אך ניתן לביטול או תיקון מכוח סעיף 72(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, על סמך עובדות או טענות שלא היו בפני בית המשפט בעת מתן הצו. 2. **הזדמנות סבירה ראשונה:** סעיף 72(א) לחוק הירושה ותקנה 27(ג) לתקנות הירושה קובעים כי בית המשפט רשאי שלא להיזקק לעובדה או לטענה שהמבקש יכול היה להביאה לפני מתן הצו, או שלא עשה כן בהזדמנות הסבירה הראשונה לאחר מכן. 3. **שיקול דעת בית המשפט:** למרות האמור, סעיף 72(א) פותח פתח לחריגה מכלל סופיות הדיון. לבית המשפט שיקול דעת רחב, והוא אינו מחויב לדחות בקשה מחמת שיהוי, אם נסיבות המקרה מצדיקות זאת. 4. **קווים מנחים לבחינת השיהוי (עיקר החידוש והעיקרון המרכזי בהחלטה):** הפסיקה (כפי שנסקרה בהחלטה) קבעה מספר קווים מנחים לבחינת בקשות לביטול צו קיום צוואה לאחר שיהוי: * **קבלת בקשה לתיקון צו מהווה חריג, לא כלל.** (הלכת שרייבר) * **האיחור והשיהוי נמדדים מהיום בו נודעה "העובדה החדשה", אך יש לבחון האם המבקש היה יכול לדעת על כך מוקדם יותר.** (הלכת לשינסקי) * **מידת האיחור, הסברו של המבקש לאיחור וסבירותו – אלו גורמים מרכזיים.** אין חשיבות מכרעת למידת השיהוי עצמה, אלא להסבר שהוא מקבל. (הלכת לשינסקי) * **ככל שהשיהוי ארוך יותר, כך נטל השכנוע להסבר השיהוי כבד יותר.** * **מהותה, טיבה ומשקלה הלכאורי של העובדה החדשה.** * **האם השהיית הגשת הבקשה מקשה על בירור עובדות המקרה והבאת ראיות?** (הלכת לשינסקי) * **מידת חומרת הפגיעה עקב שינוי הצו.** (הלכת לשינסקי) * **הקושי שעלול להיגרם בבירור זכויות מהותיות של הצדדים.** (הלכת שרייבר) * **המועד להגשת בקשה לביטול צו אינו קצוב, אך יש להגישה בהקדם האפשרי.** (רע"א 8920/08 גנאים) **ניתוח ופסיקת בית המשפט:** 1. **דחיית טענת המשיב לפיצול ההכרעה:** בית המשפט קבע כי על אף רצון המשיב, הוא לא מחויב להמתין להכרעה בשאלת השיהוי, וניתן לדון בבקשה לגופה. 2. **המועד להגשת בקשה לביטול צו:** בית המשפט קבע, בהתבסס על הפסיקה (רע"א גנאים), כי המועד להגשת בקשה לביטול צו קיום צוואה אינו קצוב ואינו מוגבל בזמן, ואין צורך לדון בשאלת הארכת מועד. עם זאת, הדגיש בית המשפט את החובה להגיש את הבקשה **בהקדם האפשרי**. 3. **הצדקת השיהוי – עיתוי ההזדמנות הראשונה:** בית המשפט מצא כי המבקשים הגישו את הבקשה בהקדם האפשרי **מבחינתם**, נוכח **נסיבות מיוחדות וחריגות** שהובילו לשיהוי. * **אי ידיעה על נסיבות מהותיות:** למרות שהמבקש *** ידע כבר באפריל 2021 כי הצוואה שונתה, הוא לא ידע את **הנסיבות שהובילו לשינוי**, את **סמיכות הזמנים** בהן נערך השינוי (חודש בלבד), את **נישול אביהם** ואת עצמם, ואת העובדה שהצוואה המאוחרת נערכה **בישיבה שבעה על אביהם**. עובדות אלו נודעו להם רק לאחר פנייה לייעוץ משפטי, כאשר היו מסוגלים לכך רגשית ונפשית. * **רצף אירועי אבלות קשים:** בית המשפט הדגיש את הרצף הקשה של אירועי אבלות שפקדו את המבקשים (פטירת אביהם באופן טראגי, פטירת סבתם, ופטירת סבם מצד האם), יחד עם קשיים אישיים של חלקם (לידת תינוק, דיכאון, גירושין). נסיבות אלו מנעו מהם להתמודד רגשית ונפשית עם ההליך המשפטי. * **העדויות המהימנות:** בית המשפט מצא את עדויות המבקשים (***, ** ו ***) כקוהרנטיות, עקביות ומהימנות, ותמך את מסקנתו בהן. העדויות תיארו באופן דומה את הקשיים האישיים והמשפחתיים, ואת העובדה שרק לאחר זמן מה התבררו להם הנסיבות המלאות, אשר לא התיישבו עם היכרותם את המנוחה. 4. **"אומר דרשני" – היעדר המצאה והודעה למבקשים:** בית המשפט הטיל ספק בנימוקי המשיב להימנע מהמצאת הבקשה לצו קיום צוואה למבקשים, על אף שהיו יורשים על פי הצוואה הראשונה. אף אם אין חובה חוקית לעשות כן, חובת תום הלב והנסיבות המשפחתיות המיוחדות (קיומה של צוואה קודמת, שינוי מהותי, חשש להתנגדות) חייבו, לדעת בית המשפט, יידוע או המצאה. העובדה שהמשיב נמנע מכך, "אומר דרשני". 5. **מידת הפגיעה במשיב:** בית המשפט קבע כי גם אם יבוטל צו קיום הצוואה, הפגיעה במשיב תהיה מידתית, ולא תגרום לו נזק בלתי הפיך, במיוחד לאור העובדה כי השקיע רק בשיפוצים קוסמטיים. 6. **מסקנה – אי דחיית הבקשה:** לאור מכלול השיקולים – הנסיבות המיוחדות שהובילו לשיהוי, הסברים סבירים והגיוניים, היעדר קושי בבירור העובדות, וההתנהלות של המשיב – בית המשפט קבע כי אין לדחות את הבקשה לביטול צו קיום הצוואה בטענת השיהוי. יש לאפשר למבקשים לברר את טיב הצוואה המאוחרת ונסיבות עריכתה. **חידושים ועקרונות משפטיים מרכזיים בהחלטה:** * **גמישות ביישום הלכת "הזדמנות סבירה ראשונה":** ההחלטה מדגימה יישום גמיש של דרישת "ההזדמנות הסבירה הראשונה". בית המשפט אינו רואה במדד זה כלי אוטומטי לדחיית בקשה, אלא כחלק ממכלול נסיבות שיש לבחון. כאשר ישנם "נסיבות מיוחדות וחריגות" (כפי שהוגדרו בהחלטה – אבלות קשות, חוסר יכולת נפשית ורגשית, ואי ידיעה על נסיבות מהותיות), ניתן להצדיק שיהוי אף אם לא מדובר בהזדמנות הראשונה הסבירה לחלוטין. * **הדגש על ההסבר לשיהוי, לא על מידתו:** החלטה זו מחזקת את העיקרון לפיו הדגש המרכזי אינו על משך השיהוי, אלא על טיב ההסבר לשיהוי וסבירותו. במקרה זה, ההסברים של המבקשים, שנשענו על טרגדיות משפחתיות והלם, זכו לאמון בית המשפט. * **חובת תום הלב והתנהלות הצדדים:** בית המשפט מייחס משקל משמעותי להתנהלות הצדדים, ובפרט לחובת תום הלב. ההימנעות של המשיב מיידוע המבקשים על ההליכים, על אף נסיבות משפחתיות מורכבות, נתפסה כהתנהלות תמוהה ("אומר דרשני") שחיזקה את ההחלטה לדון בבקשה לגופה. * **איזון בין סופיות הדיון לבין בירור האמת:** ההחלטה משקפת את המתח התמידי בין הצורך בסופיות הדיון המשפטי לבין הרצון לאפשר בירור אמיתי של טענות, במיוחד בענייני צוואות ועיזבונות, בהם עשויות להיות מעורבות פגיעות קשות ברצון המצווה. במקרה זה, בית המשפט נטה לאפשר את הבירור, תוך שהוא שוקל את מידת הפגיעה במשיב. * **חשיבות הבירור המשפטי כנקודת מוצא להגשת בקשה:** ההחלטה מדגישה כי לעיתים, הידיעה הראשונית על שינוי צוואה אינה מספיקה. רק לאחר קבלת ייעוץ משפטי והבנה מעמיקה של הנסיבות וההשלכות, המבקשים הרגישו מסוגלים ומוכנים לפעול, דבר שבית המשפט ראה כעומד בבסיס השיהוי. **סיכום:** ההחלטה מציגה תמונה של גמישות שיפוטית במקרים של שיהוי בהגשת בקשות לביטול צווי קיום צוואה. היא מבהירה כי בית המשפט יטה לשקול בקשות אלו לגופן, במיוחד כאשר מדובר בנסיבות טראגיות וקשות, כאשר המבקשים פעלו לאחר קבלת ייעוץ משפטי, וכאשר התנהלות הצד שכנגד אינה תורמת לשקיפות. דגש הושם על ההסבר לשיהוי, ולא על מידתו, ועל ההשפעה של אירועים משפחתיים קשים על יכולתם של המבקשים לפעול בזמן.