ע"א 30319-06-13

תקציר

התיק הוא ערעור וערעור נגדי על פסק דין שהורה למשיב לפצות את המערער בגין פציעות שנגרמו לו בנפילה בבור בכביש מול ביתו. המערערת טענה כי המשיב, שהיה אחראי על עבודות התשתית באזור, התרשל בכך שלא גידר או כיסה את החור ולא סיפק תאורה נאותה. בית משפט קמא פסק לטובת המערער אך הפחית את רשלנותו התורמת ב-15%. שני הצדדים ערערו על החלטת החבות, והתלוננו גם על פסיקת הנזק. ערכאת הערעור דחתה הן את הערעור והן את הערעור שכנגד. בית המשפט לא מצא עילה להתערב בממצאיו של בית משפט קמא בעניין החבות, ואף כי ייתכן שיש מקום להגדיל או להקטין את הפיצוי בגין חלק מרכיבי הנזק, התוצאה הכוללת הייתה סבירה. בית המשפט הדגיש כי לא יתערב בסכום הפיצוי הכולל, שנראה מוצדק בנסיבות המקרה. משכך, הן הערעור והן הערעור שכנגד נדחו, והפיקדונות היו אמורים להיות מוחזרים לצדדים בהתאמה.