ע"פ 1650/05

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב שהורשע בגרימת חבלה בכוונה מחמירה וחבלה בנסיבות מחמירות. העונש המקורי היה 3 שנות מאסר, כאשר 18 חודשים נספרו מיום מעצרו, ומאסר על תנאי של 14 חודשים. בית המשפט מצא כי מעשיו של המשיב, שבמסגרתם רדף ופגע פיזית בשני אחים לאחר ויכוח, היו חמורים ואכזריים. המדינה טענה כי העונש אינו משקף את חומרת העבירות, מה גם שמעשיו של המשיב סיכנו את חייה של אחת הקורבנות. ההגנה ניסתה להמעיט בחומרת הנסיבות, וטענה כי הקורבנות היו שיכורים ויידו אבנים לעבר המשיב. עם זאת, הם הודו כי תגובת המשיב הייתה מוגזמת. בית המשפט, לאחר ששקל את מכלול הנסיבות, לרבות נסיבותיו האישיות של המשיב המפורטות בתסקיר שירות המבחן, החליט לקבל את ערעור המדינה ולהחמיר בעונש. הם הדגישו את האופי החמור והאלים של הפשעים, והדגישו את הצורך במסר חזק כדי להרתיע מפני מעשים כאלה. מתוך הכרה במסוכנות הנשקפת מהתנהלותו של המשיב, גזר בית המשפט עונש של 4 שנות מאסר, 36 חודשי מאסר בפועל ו-12 חודשי מאסר על תנאי. החלטה זו התקבלה תוך התחשבות גם במצבו הרפואי של המשיב ובקשיים העומדים בפניו בכלא. בית המשפט ביקש לאזן בין חומרת העבירות לבין נסיבותיו האישיות של המשיב, בתקווה להעביר מסר ברור בדבר אופיים הפסול של מעשי אלימות מסוג זה.