תו"ב 69201-09-16

תקציר

הנאשם הורשע בעבירות בנייה ושימוש לפי סעיפים 145 ו-204 לחוק התכנון והבניה. ההרשעה התבססה על הודאת הנאשמים כי בנו תוספת למבנה שלהם ללא היתר, וכן השתמשו בנכס לגן ילדים, דבר שאינו מותר באזור מגורים. במסגרת ההסדר הפרוצדורלי הסכים הנאשם לצו הריסה ואיסור שימוש בנכס, שייכנסו לתוקף ביום 15.8.17, בעוד קביעת העונש נדחתה. עם זאת, הנתבעת לא הרסה את התוספת ולא הפסיקה להשתמש בנכס עבור גן הילדים, וביקשה דחיות מרובות, בנימוק של עיכובים בטיפול הרשויות בבקשתה להיתר. בית המשפט אישר דחייה עד למועד מתן גזר הדין, אך הזהיר את הנאשם כי צו הריסה יהיה חלק מגזר הדין. במהלך הטיעונים לעונש הדגישה התביעה את חומרת העבירה וביקשה קנס, בעוד הנאשמת ביקשה קנס נמוך יותר, בנימוק של היעדר החלטה בבקשתה והשפעת הצווים על צדדים שלישיים - הורי הילדים הלומדים בגן. בית המשפט הכיר בשיהוי בטיפול בבקשת הנאשם כבלתי סביר, אך ציין גם את המשך עבירותיו של הנאשם לאחר צו ההריסה הראשוני. בסופו של דבר הטיל בית המשפט קנס בסך 7,000 ₪, הורה לנאשם לחתום על התחייבות בסך 14,000 ₪ ונתן ארכה סופית עד ליום 30.4.18 לביצוע צווי ההריסה וההרחקה.