רע"א 10272/02

תקציר

המבקש, שנפגע בתאונת דרכים, ערער לבית המשפט העליון על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשתו להציג ראיות נוספות ביחס לקביעת נכותם. החלטת הערכאה הנמוכה יותר אישרה קביעה של בית משפט השלום כי למבקשים כבר ניתנו הזדמנויות מספיקות להציג את טענותיהם בפני ועדות שונות. עם זאת, בית המשפט המחוזי התיר למבקש להציג ראיות בנושא אחד - חסימת דרכי השתן. המבקש טען כי החלטת ועדה רפואית נפרדת בעניין נכותם הכללית סותרת את קביעת הוועדה בעניין נפגעי עבודה, ועל כן יש לאפשר להם להציג ראיות נוספות לסתור את ממצאי הוועדה השנייה. בית המשפט העליון, בהרכב השופטת ד' ארבל, קבע כי אמנם סתירות כאלה יכולות להצדיק הצגת ראיות נוספות בנסיבות מסוימות, אך יש לבחון כל מקרה לגופו. במקרה ספציפי זה, המסמכים שהציג המבקש בדבר הנכות הכללית לא ביססו די הצורך קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות שנקבעה. יתר על כן, פגיעותיו והאירועים הבאים של המבקש סיבכו את הקשר הסיבתי. משכך, החליט בית המשפט העליון כי דחיית בקשת המבקש על ידי בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי נדחתה, ובקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי נדחתה. המבקש חויב בהוצאות משפט של המשיבים.