ע"ו 64836-01-19

תקציר

להלן תקציר פסק הדין: החלטת הוועדה הפסיכיאטרית להאריך את אשפוזו הכפוי של המערער בבית החולים מזור בחודש ימים, עד ליום 20.2.2019, נבחנה במקרה זה. המערער, בעל היסטוריה של בעיות פסיכיאטריות, אושפז לאחר שמצבו הנפשי הידרדר והוא פצע את עצמו. מנהל בית החולים ביקש להאריך את שהותו של המערער, תוך שהוא מעריך כי נשקפת ממנו סכנה לעצמו ולאחרים בשל חוסר שיתוף הפעולה שלו עם הטיפול. הוועדה בחנה את המערער והסכימה, תוך שהיא מציינת את חוסר התובנה שלו לגבי מצבו והסכנה הפוטנציאלית לשחרורו. בעוד המערער ערער על ההחלטה וטען כי מעשיו אינם מוזרים דיים כדי להצדיק אשפוז, אישר בית המשפט את פסק דינה של הוועדה. זאת, משום שמחלת הנפש של המערער והשפעתה על שיקול דעתו והתנהגותו נמצאו כמצדיקים את האשפוז כאמצעי הכרחי להגנה עליו ועל הציבור. בית המשפט הכיר בפגיעה בחירותו ובכבודו של המערער, אך ראה בה אמצעי זמני לטובתו הסופית ולביטחונם של אחרים. ככלל, הערר נדחה, והחלטת הוועדה להאריך את האשפוז נקבעה סבירה ובהתאם לחוק.