בש"פ 8060/22

תקציר

פסק הדין המדובר קשור להחלטה על מעצרו של אדם הממתין למשפט בגין ייבוא סמים מסוכנים וקשירת קשר לביצוע פשע. בתחילה הוחזק האדם מאחורי סורג ובריח, אך עתר לשחרור או להעברה למעצר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט המחוזי בירושלים נעתר לבקשה זו, והורה על מעצרו של המערער באזיקים אלקטרוניים ובמעצר בית מלא, הפקדת דרכוניו ותשלום סכום של 20,000 ₪ יחד עם ערבות של שלושה ערבים. לאחר מכן ערער המערער על החלטה זו, וטען כי הגבלת חירותו אינה נחוצה, שכן הוא יכול היה לחמוק מן הדין במהלך הליך ההסגרה אילו התכוון לעשות כן. עם זאת, בית המשפט העליון דחה את הערעור, בנימוק שהמעצר בפיקוח אלקטרוני מאזן כראוי את חוזק הראיות מול הסיכון שהמערער יימלט מן הצדק, במיוחד בהתחשב בכך שמרכז חייו היה בהולנד. בית המשפט הכיר בכך שהראיות לכאורה נגד המערער הן גבוליות, אך הדגיש כי אין בכך כדי לשלול את עילת המעצר. מאחר שהתיק נקבע למועדי הוכחות, לא ראה בית המשפט עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, במיוחד בהתחשב בבקשתו הקודמת של המערער למעצר בית. משכך, אישר בית המשפט העליון את המעצר בפיקוח אלקטרוני, והביא לדחיית הערעור.