עת"מ 76239-12-25

תקציר

במסגרת עת"מ 76239-12-25, "התנועה לחופש המידע" (ע"ר) נ' משרד הביטחון, בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, בראשות כב' השופטת אביגיל כהן, נדרש לבקשת הוצאות שהוגשה על ידי העותרת. **רקע:** העתירה הוגשה ביום 28.12.2025, בטענה לאי-מתן מענה לבקשת מידע שהוגשה לנתבע (משרד הביטחון) ביוני 2025. המענה לבקשת המידע ניתן רק ביום 14.5.2026, לאחר הגשת העתירה, ולאחר מכן נמחקה העתירה. **הטיעונים:** * **העותרת** ביקשה לחייב את הנתבע בהוצאות משמעותיות, בסך של לפחות 8,759 ₪, בטענה שהעתירה היא זו שגרמה למתן המענה. * **הנתבע** התנגד לחיוב בהוצאות, וטען כי חיוב בהוצאות בעתירות מנהליות נעשה רק במקרים חריגים. הנתבע הדגיש כי לא התקיים דיון, לא נדרשה הכרעה שיפוטית, וכי בקשת המידע העלתה סוגיות מורכבות שדרשו התייחסות מגורמים בכירים במשרד. **החלטת בית המשפט:** בית המשפט, תוך התבססות על החלטות קודמות שלו (לרבות הפניה לעע"מ 13715-11-25 ו-עע"מ 44230-01-26), קבע כי יש מקום לפסוק הוצאות בעתירות אי-מענה לפי חוק חופש המידע, וזאת בהתאם לפסיקה עדכנית של בית המשפט העליון. **ניתוח משפטי וחידושים:** 1. **פסיקת הוצאות בעתירות אי-מענה:** בית המשפט מאשר כי פסיקת הוצאות אינה אוטומטית, אלא מסורה לשיקול דעת בית המשפט, בהתאם לתקנות. עם זאת, הוא מדגיש את המגמה בפסיקה העדכנית של בית המשפט העליון, המצדיקה חיוב בהוצאות במקרים של אי-מענה לבקשות מידע לפי חוק חופש המידע. הדבר מהווה חיזוק לעיקרון השקיפות והחובה של רשויות ציבוריות להגיב לבקשות מידע כנדרש על פי חוק. 2. **מאזן הנסיבות:** בית המשפט שקלל את הנסיבות הספציפיות של המקרה: * **מחד:** המענה ניתן באיחור של חמישה חודשים לאחר הגשת העתירה, וזאת לאחר שהחוק קובע מועדים ברורים למתן מענה. איחור זה, גם אם לא מדובר בהגשת העתירה מיד עם חלוף המועד החוקי, מצדיק התערבות. * **מאידך:** בית המשפט הכיר בכך שלא מדובר בעתירה מורכבת, שלא התנהל הליך לגופו של עניין, ושלא התקיים דיון או נדרשה הכרעה עניינית. 3. **היקף ההוצאות:** בהתאם למאזן הנסיבות, בית המשפט מצא לנכון לחייב את הנתבע בהוצאות העותרת, הכוללות אגרת בית משפט ושכר טרחת עורך דין, בסך של 6,000 ₪. סכום זה נמוך יותר מהסכום שביקשה העותרת, אך משקף את העובדה שהעתירה הביאה למענה, אף שלא הייתה מורכבת או שדרשה דיון מעמיק. **מסקנה:** ההחלטה משקפת יישום של דוקטרינת פסיקת הוצאות במקרים של אי-מענה לבקשות מידע, תוך איזון בין הצורך לעודד גופים ציבוריים לעמוד בחובותיהם על פי חוק חופש המידע, לבין ההתחשבות במורכבות ההליך ובנסיבותיו הספציפיות. חיוב בהוצאות, גם אם פחות מהסכום המבוקש, מהווה תמריץ לרשויות להגיב באופן יעיל ומהיר לבקשות מידע, וכן פיצוי מסוים על המשאבים שהעותרת השקיעה בהגשת העתירה.