ע"א 2751/11

תקציר

פסק הדין הנדון עניינו בסכסוך משפטי ממושך בו היו מעורבים מספר גורמים: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (המשיב מס' 1), בל פאם בע"מ (החברה) ושני ערבים לחובות החברה, שאחד מהם הוא המערער. נסוב התיק סביב פסק דין שניתן בשנת 2008, הקובע את חבות המערערת לחוב של כ-1.8 מיליון ₪ כערבה לחובות החברה. לאחר מתן פסק הדין שילמה המערערת לבנק סך של 141,000 ₪ במסגרת הסדר חוב. עם זאת, בהמשך גילה המערער מכתב מהבנק מיום 18.12.07, ממנו עולה כי החוב כולו נפרע. על יסוד מידע חדש זה, הגיש המערער לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול פסק הדין משנת 2008, בטענה למרמה ומרמה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה אך פסק לטובת המערערת בעניין החזר תשלומים מסוימים ששולמו לבנק, תוך שהוא דוחה גם בקשות לביטול הוצאות שנפסקו נגד המערערת ולמינוי רואה חשבון. הערעור בפני השופט גיא שני נסב סביב השאלה האם עומדת למערער זכות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מבלי לבקש רשות, ואם כן, על מהות הערעור בנוגע לטענות המרמה, החזר תשלומים ובקשות נוספות. השופטת שני קבעה כי למערערת זכות ערעור, שכן החלטת בית המשפט המחוזי תיקנה למעשה פסק דין קודם, ובכך היוותה פסק דין חדש. בסופו של דבר, השופט דחה את הערעור על הסף, וקבע כי החלטת בית המשפט המחוזי צריכה לעמוד בעינה. כן הורה השופט למשיב מס' 2 לשלם למערער 3,000 ₪ שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה שלפניו.