בג"צ 2364/17

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק במשמרת מחאה והפגנה בסמוך למעונו הפרטי של היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט בחן את קווי המתאר שהציגה המשטרה ביחס להפגנות אלה ואישר הצעה כי העותר יקיים משמרת לבדו או עם אדם נוסף בימי חול על המדרכה בסמוך לבניין מפעל הפיס, במרחק של כ-70 מטרים מבית היועץ המשפטי לממשלה, או לחילופין עם עד חמישה אנשים במרחק של כ-120 מטרים בגן ציבורי. אלה נחשבו לפשרות סבירות על ידי בית המשפט. עם זאת, בהמשך הובא לידיעת בית המשפט כי המשטרה דרשה מהעותר להרחיק את המשמרת, למתחם קניון גנים, במרחק של כ-400 מטרים. העותר טען כי מדובר ב"ביזיון בית המשפט", ואילו המשיבים טענו כי מדובר באי הבנה וכי בית המשפט לא הורה להם לדבוק במקומות שהוצעו בעבר. לאחר כמה הלוך ושוב, המשטרה הסכימה בסופו של דבר לדבוק בהצעתה המקורית לגבי מיקום המשמרת. בית המשפט בירך על החלטה זו והדגיש כי פסיקתם התייחסה לפעולות מחאה בסמוך לבתיהם של אישי ציבור, תוך התבססות על תקדים קיים. הם הבהירו את גבולות מקום ההפגנה המקובל, וציינו כי גבולות אלה תלויים בנסיבות ויש לקבוע אותם באופן סביר תוך התחשבות במיקום המחאה ובאופיה. בהפגנות שאינן בסמיכות לבית מגורים פרטי חלים העקרונות הרגילים של איזון בין חופש הביטוי לסדר הציבורי. בית המשפט הגיע למסקנה כי המשטרה רשאית לקבוע הגבלות סבירות על הזמן, המקום והאופן של הפגנות אלה. השופט פוגלמן הוסיף פרשנות משלו, והדגיש כי מתווה המשטרה הוא יישום הולם של הבסיס הנורמטיבי במקרה זה.