תפ"ח 1012/04

תקציר

הנאשם הורשע ברצח רסיק אברמוב ובעריפת ראשו וביתור גופתו לאחר מכן. על פי כתב האישום, העבירה אירעה ביום 14.12.03 בדירתו של הנאשם בחדרה, שם הגיע הקורבן ונדקר למוות על ידי הנאשם. מהעובדות עלה כי בין הנאשם לקורבן שררו יחסי ידידות. המשטרה לא הצליחה לקבוע את סיבת המוות בשל מצבה הפיזי הקשה של גופת הקורבן, שנמצאה בפחי אשפה שונים, וראשה מעולם לא נמצא. הנאשם הודה בעבירה בחקירתו אך מאוחר יותר חזר בו מהודאתו. בית המשפט קיבל את טענת התביעה כי הרצח בוצע באכזריות קיצונית ובהיעדר התגרות וכי הנאשם לא היה במצב פסיכוטי בעת ביצוע העבירה. כמו כן, היו קשיים באיסוף ראיות מספיקות נגד הנאשם בשל אופי זירת הפשע. כתוצאה מכך הושג הסדר טיעון, שהוביל להחלת סעיף 300א(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, שאיפשר עונש מופחת במקרים של התגרות פחותה או אי כושר שכלי. התביעה ביקשה עונש קרוב למאסר עולם חובה, ואילו ההגנה טענה לעונש מקסימלי של 20 שנות מאסר, בהתבסס על סעיף 41 לחוק העונשין. עם זאת, בית המשפט צידד בתביעה, וקבע כי סעיף 41 אינו חל במקרה זה, ועונש מאסר העולם החובה בגין רצח בוטל רק בשל הסדר הטיעון והנסיבות הספציפיות של המקרה. בית המשפט הדגיש את קדושת החיים ואת האופי המזעזע של העבירה, ובסופו של דבר גזר על הנאשם 25 שנות מאסר, מתוכן 22 שנות מאסר בפועל ו-3 שנות מאסר על תנאי. גזר הדין הוטל למרות הפרעת אישיותו של הנאשם והיעדר תסמינים פסיכוטיים. פסק הדין תיאר גם את ההשפעה הנפשית הקשה של הפשע על משפחת הקורבן, ובמיוחד על ילדיו הקטנים.