ת"א 24415-08-22

תקציר

השופט קבע כי יש לדחות את תביעת התובע נגד הנתבעים משום שבית המשפט נעדר סמכות לדון בתיק, וכן משום שהתביעה התיישנה. התובעת, שבבעלותה חלקת אדמה, טענה כי חלק מהעלויות הכרוכות בפיתוח הקרקע לא היו חלק מהתחייבויותיה כאמור בתב"ע הרלוונטית או בהסכם שהיה לה עם הנתבעים. השופט מצא כי חלק מטענות התובע היו צריכות לעלות בהליך מנהלי כדי לערער על החלטות שמאי מכריע, ומאחר שהתובע לא פעל לפי ההליך המנהלי הנכון, בית המשפט אינו יכול לשמוע טענות אלה. זאת ועוד, השופטת קבעה כי בקשת התובעת לחייב את הנתבעים בחלק מהוצאות הפיתוח התיישנה שכן התביעה הוגשה למעלה משבע שנים לאחר שקמה עילת התביעה, והתובעת לא סיפקה סיבה מוצדקת לעיכוב. לבסוף דחתה השופטת את הטענה כי לנתבעים אין מעמד לתבוע, וחייבה את התובע לשלם לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך 2,000 ₪ ושכר טרחת עורך דין בסך 7,000 ₪.