תמ"ש 39771-07-14

תקציר

פסק דין זה עוסק בשאלה האם יש להכריז על ניל"י, שביציה הופרו מזרעו של הנתבע אלון והושתלו ברחמה של הנתבעת אורית - וכתוצאה מכך נולדו תאומים - כאם נוספת, לצד אורית ואלון ששמותיהם רשומים כהורי הילדים במרשם האוכלוסין. לאחר ניסיונות כושלים ליצור הריון ברחמה של אורית, היא ואלון החלו במערכת יחסים אינטימית עם ניל"י, שהובילה להסכם בין שלושת הבוגרים לשאוב ביציות מניל"י, להפרות אותן בזרעו של אלון ולהשתילתן באורית. הילדים כתוצאה מהליך זה נרשמו כילדיהם המשותפים של אורית ואלון, כאשר שלושת הבגירים חתמו גם על הסכם המכיר במעמדה ההורי של ניל"י. בעקבות התמוטטות הקשר בין אורית ונילי, הגישה נילי תביעה להצהרת אמהות. פסק הדין פותח בהכרה בזכויות החוקתיות להורות ולעיצוב חיי משפחה, ובערך הסמלי וההצהרתי של הכרה משפטית בהורות. לאחר מכן הוא דן בהגדרת ההורות במשפט הישראלי, ומדגיש כי בעוד האימהות נקבעת בדרך כלל על סמך מי נשא את ההיריון, החוק הכיר בהורות גם במצבים מסוימים שאינם מבוססים על "טבע", כגון אימוץ וזיקה באמצעות נישואין. פסק הדין בוחן את ההסכמות בין הצדדים, וקובע כי הם התכוונו ליצור מערכת יחסים של הורות משולשת וכי הסכמתה של נילי לוותר על זכויותיה ההוריות ניתנה למראית עין בלבד. הדבר נתמך בחוות דעת המומחה לטובת הילדים, המדגישה את זיקתם של הילדים לניל"י, ואת התרשמותו של השופט עצמו מהילדים ומהצדדים. פסק הדין בוחן גם טיעונים בעד ונגד הכרה ביותר משני הורים, ובסופו של דבר מגיע למסקנה כי הכרה זו עולה בקנה אחד עם טובת הילדים ומשרתת את האינטרסים של כל המעורבים. יודגש כי הכרה משפטית במצב הזוגי הקיים מקדמת קביעות, יציבות וודאות למשפחה. יתר על כן, זכותם של ילדים להתחקות אחר מוצאם הגנטי ורצונם של ניל"י והילדים לקיים יחסי אם-ילד הם שיקולים נוספים לטובת הכרזה על ניל"י כאם חוקית. לבסוף, פסק הדין מתייחס למורשת היהודית, להתקדמות הטכנולוגית ברבייה ולמשפט ההשוואתי כדי לתמוך במסקנתו. בהתאם לכך, מוצהר כי נילי היא אם הילדים, לצד אורית ואלון, מבלי לפגוע במעמדה של האחרונה. הוצאות לא נפסקו לניל"י, ופסק הדין מותר להתפרסם עם פרטים מזהים שהושמטו לאחר 15 יום.