בר"ע 10655-09-17

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים בנוגע לתביעת עובד להוספת מוגבלות. בית הדין האזורי פסק לטובת העובד, אך המוסד לביטוח לאומי ערער על החלטה זו. השאלה המרכזית הייתה האם על הוועדה לבחון את עניינו של העובד על בסיס ירידה בכושר ההשתכרות או בהכנסה בפועל. השופט פסק לטובת המוסד לביטוח לאומי, וקבע כי על הוועדה לבחון את הבקשה באמצעות המבחן הקבוע בתקנה הרלוונטית, המדבר על ירידה בהכנסה בפועל. מאחר שהכנסתו של העובד פחתה רק עם פרישתו המוקדמת, ולא היה צורך להמשיך ולבחון את הנימוקים שעמדו מאחורי החלטת הוועדה, התקבל הערעור. עוד ציינה השופטת כי אין די בטענות העובד ביחס שבין החוק לתקנה כדי להצדיק הכרעה אחרת, וכי השאלות סביב מערכת יחסים זו יישארו ללא מענה בשל היעדר טיעונים מפורשים מצד העובד.