ת"פ 5095/06

תקציר

הכרעת הדין נוגעת לשלושה נאשמים - שני אחים, נאשמים 1 ו-2, ואמם, נאשמת 3 - שהואשמו בביצוע עבירות אלימות בנשק קר, כגון סכינים. נאשמים 1 ו-2 הורשעו בתקיפה בנסיבות מחמירות של שני קורבנות, "מוניר" ו"מוחמד", בבתי הקורבנות. התקיפות הותירו את הקורבנות עם פציעות קשות שהצריכו אשפוז. נאשם 3 זוכה. בית המשפט החליט ליתן לנאשם 2, שהיה קטין, ליהנות מהספק באשר למידת מעורבותו בעבירה, מה גם שנטל אחריות והביע חרטה. שירות המבחן הכין תסקיר ובו המליץ להטיל על נאשם 2 מאסר על תנאי ולשהות בהוסטל למשך שנה. עם זאת, בית המשפט מצא כי ההמלצה אינה תואמת את חומרת העבירה ובחר בענישה מחמירה יותר. בעניינו של נאשם 1, שלא הביע חרטה ואף הכחיש את מעורבותו, הרשיע אותו בית המשפט בסיוע לביצוע העבירות. בית המשפט ציין את חומרתו הרבה של המעשה, שכמעט הביא למותו של אחד הקורבנות, והדגיש את הצורך בהרתעה ובהגנה על הציבור. כך, על שני הנאשמים 1 ו-2 נגזרו 30 חודשי מאסר בפועל, ו-10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וזוכו מתקופת המאסר. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעים אינם צריכים לשלם כל פיצוי או קנס, שכן הוא כבר שולם במסגרת הליך קודם, והותיר את האפשרות לפיצוי נוסף לנפגעים שייקבע בהליך אזרחי.