רע"א 5390/10
החלטה עליון
תקציר
פסק הדין הנדון עוסק בסכסוך רכושי בין מבקש שרכש דירה בתל אביב לבין המוכר המשיב. בשנת 2008 נחתם חוזה למכירת הדירה תמורת 560,000 ש"ח, כאשר 200,000 ישולמו מראש ו-360,000 הנותרים ישולמו עם החזקתה. המשיבים תבעו בגין הפרת חוזה ובית המשפט פסק לטובתם, מה שהוביל לפסק דין נגד המבקש. המבקש ביקש לבטל את פסק הדין, שהוביל להחלטה מיום 18.2.2010 המבטלת את פסק הדין בתנאי שהמבקש יפקיד 100,000 ש"ח עד ליום 1.4.2010. המבקש לא עמד בתנאי זה ובקשתו לאחר מכן להשתמש ביתרת כספי התמורה שבידי עורך דינו של המשיב נדחתה ביום 28.4.2010. ערעורו של המבקש, שהוגש ביום 15.7.2010, עמד בפני שתי סוגיות עיקריות: הראשונה, הערעור כוון כנגד שתי החלטות נפרדות, כאשר הראשונה התקבלה ביום 18.2.2010 והשנייה ביום 28.4.2010. הערעור הוגש מחוץ למגבלת 30 הימים, והמבקש לא סיפק הסבר סביר לשיהוי זה. שנית, המבקש טען כי ההחלטה מיום 18.2.2018 התקבלה רק ביום 30.5.05, ומכאן שערעורו הוגש במועד. עם זאת, המשיב הביא ראיות לכך שההחלטה ניתנה ביום 5.5.05. הסברו של המבקש לפער זה לא היה משכנע, והמזכירה שלכאורה טעתה בהחלטה לא זכרה את פרטי המצב. בסופו של דבר קבע השופט כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור לגבי שתי ההחלטות. עם זאת, ניתנה למבקש ארכה עד ליום 15.11.00 להפקיד את 100,000 השקלים הנדרשים, וחויב לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. השופט נתן את פסק הדין ביום 6.10.2010, והדגיש כי המבקש לא עמד בלוחות הזמנים הקבועים בחוק ולא סיפק הצדקות משכנעות לעיכוביהם.
רע"א 5390/10 מיכאל יוסף נ' ערן גונן, עליון (6.10.2010)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.