ע"א 100/59

תקציר

הערעור הוא על דחיית תביעתו של רפאל אוחנה נגד המשיב הראשון, יאיר פריצקר, בנוגע לשני שטרות בשווי 1,000 לירות כל אחד. השטרות נחתמו על ידי המשיב השני, יגאל פריצקר, לבקשת מנחם גלעד, ומועד הפירעון נקבע ליום 1.4.1957. השטרות נמסרו לאדם בשם גולדשטיין עד להסדרת החשבון של גלעד עם האגודה השיתופית "ניב". לדברי גלעד, לאחר התייעצות עם מנהל החשבונות של האגודה, הורה יגאל לגולדשטיין להחזיר את השטרות לגלעד. אוחנה רכש את השטרות מגלעד ותבע את שני המשיבים כערבים. עם זאת, יאיר טען כי מאחר שבחתימתו אין אינדיקציה לחבות ערב, יש לחייבו רק כנושא לפי סעיף 56 לפקודת השטרות. בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה נגד יאיר וקיבל אותה נגד יגאל. בערעור פסק בית המשפט העליון לטובתו של אוחנה. בית המשפט קבע, כי מאחר שיאיר בחר שלא להעיד וקיימות ראיות – לרבות עדויותיהם של יגאל ורעייתו – עליהן חתם כערב, הוראות סעיף 56 אינן חלות. יתר על כן, מיקום חתימתו של יאיר על השטר – במקום המיועד בדרך כלל לערבים – ושתיקתו לנוכח הראיות, רמזו כי הודה בחתימה כערב. לפיכך הרחיב בית המשפט את החובה המוטלת על יגאל כלפי יאיר, והטיל על שני המשיבים אחריות משותפת ולחוד.