LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עת"מ 24381-08-25

פסק-דין מנהלי תל אביב -יפו

📋
מספר הליך24381-08-25
📂
סוג הליךעת"מ
📅
תאריך15 בפברואר 2026
🏛️
בית משפטמנהלי
📍
מחוזתל אביב -יפו
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםפלוני נ. מדינת ישראל - המשרד לביטחון לאומי- האגף לרישוי כלי ירייה
👨‍⚖️
שופטיםהדס עובדיה

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים הדיוניים: **מבוא** העתירה נדונה בבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב-יפו, ועניינה הוא דחיית ערר של העותר על החלטת פקידת רישוי כלי ירייה לבטל את רישיון נשיאת כלי ירייה שבידיו. הביטול בוצע על בסיס המלצת המשטרה, בשל חשש לשלום הציבור ובטחונו, נוכח מידע אודות מעורבות העותר באירועי אלימות. **רקע עובדתי** 1. **דחיית בקשות קודמות:** בקשותיו הראשונות של העותר לרישיון נשק, בשנים 2019 ו-2021, נדחו על יסוד התנגדות המשטרה, אשר התבססה על מידע אודות מעורבותו באירועי תקיפה, איומים ואלימות. 2. **קבלת הרישיון:** בשנת 2022, אושרה בקשתו של העותר לרישיון נשק בתבחין "שירות בכוחות הביטחון". 3. **ביטול הרישיון:** ביום 22.12.2024, בוטל רישיונו של העותר על בסיס המלצת המשטרה, אשר התבססה על מידע פלילי משנת 2024 אודות מעורבותו באירוע אלימות במשפחה (סכסוך עם בת זוגו, במהלכו ירק עליה). המשטרה קבעה כי קיימת מניעה להחזקת כלי ירייה בידיו מטעמי שלום הציבור וביטחונו. 4. **הגשת ערר:** העותר הגיש ערר, בטענה כי מדובר בתלונה שהוגשה על רקע ריב וסכסוך, כי המתלוננת חזרה בה מהתלונה, כי התיק נסגר מחוסר אשמה, וכי הנשק הוחזר לו מיד לאחר החקירה והוחזק כדין במשך מספר חודשים. 5. **דחיית הערר:** הערר נדחה על ידי הממונה. המשטרה שקלה את העניין מחדש וקבעה כי יש להמשיך ולהתנגד למתן נשק לעותר. ההתנגדות התבססה על מידע משנת 2024 (אירוע יריקה על בת זוגו, אף שלא הוגש כתב אישום) ומידע משנים 2015-2016 (אודות ויכוחים שהובילו לאיומים ואלימות הדדית, תוך שהעותר הודה בזריקת בגדים והודעות איום). המשטרה קבעה כי יש לדחות את הערר מטעמי שלום הציבור וביטחונו, וציינה כי בקשתו תיבחן מחדש בעוד שלוש שנים, באוגוסט 2027, אם לא יתווסף מידע חדש לחובתו. **טענות העותר** * **ניתוק מהמציאות ואי-סבירות:** טענות המשיבה מנותקות, שגויות, בלתי סבירות ופוגעות בעותר ללא הצדקה. * **הבחנה בין סירוב לביטול:** החלטת הממונה מתעלמת מפסיקות קודמות של בית המשפט העליון (בעניין שללם ובן שטח), לפיהן החלטה על ביטול רישיון קיים מחייבת תשתית ראייתית מוצקה יותר מאשר סירוב להענקת רישיון, ואין די בחשש לשימוש שלא כדין, אלא נדרש הוכחת סיכון ניכר. * **תשתית ראייתית מספקת:** יש לבסס החלטה מנהלית על תשתית ראייתית מנהלית מספקת, אשר תעמוד במבחן "אדם סביר". טיב הראיות צריך להיגזר מעוצמת הפגיעה. * **חוסר מסוכנות:** בנסיבות העניין, אין בנתונים כדי לבסס עילת מסוכנות, לאור סגירת התיק מחוסר אשמה, ניקוי שמו, היעדר איום בנשק, החזרת הנשק מיד לאחר החקירה והמשך החזקתו ללא אירוע במשך ארבעה חודשים. * **הסתמכות עיוורת על המלצת המשטרה:** אין להסתמך על אירועים בני עשור שנסגרו ולא מנעו חידוש רישיון. ההסתמכות על אירועים ישנים מהווה פגם בשיקול הדעת המנהלי. * **שינוי נסיבות:** העותר והמתלוננת גרושים, חיים בנפרד, והתקשורת ביניהם תקינה. **טענות המשיבה** * **רישיון נשק אינו זכות קנויה:** נשיאת כלי ירייה אינה זכות קנויה, אלא מותנית ברישיון הניתן לפי נהלים ותבחינים, במטרה לאזן בין ביטחון הפרט לבין שלום הציבור. * **הערכת סיכון על בסיס ראיות מנהליות:** הערכת הסיכון לשלום הציבור נעשית על בסיס קריטריונים של המשטרה, המבוססים על "כלל הראיה המנהלית". ראיות אלו כוללות מידע מודיעיני, חומר חקירות פליליות, גם אם הסתיימו ללא כתב אישום או הרשעה (בהתאם לפסקי דין בעניין אבו ג'אבר ורופל). * **תיקון 24 לחוק כלי ירייה:** התיקון לחוק קובע כי החלטת משטרה על סיכון לשלום הציבור מהווה קביעה מחייבת, ולא המלצה בלבד, ובעקבותיה אין לממונה סמכות להעניק רישיון (בהתאם לפסק דין בעניין סרסור). * **הבחנה בין סירוב לביטול:** אמנם ביטול רישיון מחייב הקפדה יתרה (כפי שנקבע בעניין שללם), אך יש לבחון את מכלול התשתית העובדתית. * **הצטברות תלונות:** כאשר ההחלטה לביטול הרישיון ניתנת על רקע הצטברות תלונות, ההתערבות השיפוטית תיעשה במשורה (בהתאם לפסק דין בעניין רופל). * **הערכת מסוכנות היא בסמכות המשטרה:** בית המשפט לא יתערב בהחלטות מקצועיות של הערכת מסוכנות, שהיא בסמכות המשטרה, במיוחד לאחר תיקון 24. * **דפוס אישיותי:** חומרי החקירה מצביעים על דפוס אישיותי של העותר, גם אם לא הבשילו להגשת כתבי אישום. * **חומר חקירה גם לאחר סגירה:** סגירת תיק פלילי מחוסר אשמה או ראיות אינה מונעת שימוש בחומר החקירה לצורך הערכת סיכון מנהלית (בהתאם להנחיית פרקליט המדינה, ופסיקות בעניין דדון ואבו צ'אפי). * **אלימות במשפחה:** יש לנקוט במשנה זהירות במקרים של אלימות במשפחה, כאשר קיימת נטייה של קורבנות לחזור בהן מתלונותיהן. * **החזרת הנשק:** החזרת הנשק בסיום חקירה אינה מהווה אינדיקציה להיעדר מסוכנות. **דיון והכרעה** בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את העתירה. להלן הנמקות עיקריות: 1. **סמכות פקיד הרישוי:** פקיד הרישוי, בהמלצת קצין משטרה בכיר, רשאי לפי שיקול דעתו לתת, לסרב, להתנות או לבטל רישיון נשק. 2. **חוק כלי הירייה:** נשיאת כלי ירייה אינה זכות קנויה, ושיקול הדעת של פקיד הרישוי רחב, תוך איזון בין ביטחון הפרט לבין שלום הציבור. 3. **מדיניות מצמצמת:** נמצא כי מדיניות המשרד לביטחון פנים להעניק רישיונות נשק במשורה היא מדיניות ראויה, התואמת את הפסיקה (בהתאם לבג"ץ בוחבוט, עזאם, בן שטח, ועע"מ אגבאריה). 4. **גישה זהירה ומחמירה:** צוין כי אין דופי בגישה זהירה ומחמירה של הרשויות בנוגע למתן רישיונות נשק, וכי שיקול דעת הרשויות רחב (בהתאם לפסק דינו של השופט רובינשטיין בעניין רופל). 5. **ראיות מנהליות:** הערכת הסיכון נעשית על בסיס "כלל הראיה המנהלית", הכוללת מידע מודיעיני וחומר חקירות, גם אם לא הגיעו לכדי הרשעה פלילית. האינטרס הציבורי מחייב הסתמכות על כל מידע המעיד על מסוכנות פוטנציאלית (בהתאם לפסקי דין בעניין ג'אבר ורופל). 6. **אי-התערבות שיפוטית:** בית המשפט אינו מחליף את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו, אלא מתערב רק במקרים של חריגות קיצוניות, שרירותיות, היעדר סמכות או ניגוד עניינים. הדבר נכון במיוחד בהחלטות מקצועיות של הערכת מסוכנות, הנעשות על ידי המשטרה. 7. **משקל החלטת המשטרה:** לאחר תיקון 24 לחוק כלי ירייה, החלטת המשטרה על קיומו של סיכון לשלום הציבור מקבלת משקל מכריע. 8. **הסתמכות על תיקים שנסגרו:** גם אם תיק חקירה נסגר מחוסר אשמה או היעדר ראיות מספיקות להגשת כתב אישום, אין הדבר שולל שימוש בראיות המנהליות שנאספו במסגרתו לצורך הערכת מסוכנות. הרף הראייתי במנהלי נמוך מהרף הפלילי (בהתאם לפסקי דין בעניין ג'אבר, רופל, אבו ג'אבר, פלוני נ' מנהל רישוי כלי ירייה, אבו צ'אפי, וסלמה). 9. **הצטברות אירועים:** ההחלטה לא נסמכה רק על אירוע בודד, אלא על הצטברות אירועים וחומרים המעידים על דפוס התנהגות מתמשך וחשש ממשי לשלום הציבור. 10. **הבחנה בין ביטול לסירוב (עניין שללם):** אף שעניין שללם הדורש ראיות משכנעות לביטול רישיון, בית המשפט מצא כי במקרה זה, מאסת הראיות המנהליות שהצטברו, והצורך להגן על שלום הציבור, עומדים ברף זה. 11. **התעלמות מהמלצת המשטרה (טענת העותר):** בית המשפט דחה את טענת העותר כי הממונה אימצה את המלצת המשטרה באופן עיוור, תוך ציון השינוי בחוק (תיקון 24) המעניק משקל מכריע להחלטת המשטרה. **עקרונות משפטיים וחידושים דיוניים** * **הדגשת ההבחנה בין זכות קנויה לרישיון:** פסק הדין מחזק את ההלכה לפיה החזקת כלי ירייה אינה זכות, אלא רישיון הנתון לשיקול דעת הרשויות, אשר מטרתו לאזן בין זכויות פרט לאינטרס ציבורי. * **תחולת "כלל הראיה המנהלית":** פסק הדין מדגים באופן מובהק את גמישותה של "הראיה המנהלית" בהליך קבלת החלטות מנהליות, ובפרט בהקשר של רישוי כלי ירייה. הרשויות אינן כבולות לרף ההוכחה הנדרש בהליך פלילי, ויכולות להסתמך על מידע שאינו מספיק להגשת כתב אישום. * **החשיבות של הצטברות נסיבות:** פסק הדין מדגיש כי אף אם אירוע בודד אינו מספיק כדי לשלול רישיון, הצטברות של מספר אירועים, גם אם נסגרו ללא הרשעה, יכולה לבסס תמונה של מסוכנות הדורשת התייחסות. * **השפעת תיקון 24 לחוק כלי הירייה:** פסק הדין ממחיש את השינוי המהותי שחולל תיקון 24, אשר העניק משקל מכריע להחלטת המשטרה בנוגע לסיכון לשלום הציבור, והגביל את סמכות פקיד הרישוי להתעלם מהחלטה זו. * **הגנה על שלום הציבור כאינטרס עליון:** בית המשפט מביע אחידות דעים עם הגישה המצמצמת במתן רישיונות נשק, ומדגיש את חשיבותו של האינטרס הציבורי בשמירה על שלום הציבור מפני סיכון הנגרם מהחזקת נשק. * **הבחנה בין סגירת תיק פלילי לביטול רישיון:** פסק הדין מחדד כי סגירת תיק פלילי, גם אם מחוסר אשמה, אינה מהווה "חותמת כשרות" לכל דבר ועניין, ואינה שוללת בהכרח את האפשרות של הרשות המנהלית להסיק מסקנות לגבי מסוכנות בהקשר מנהלי, כגון רישוי נשק. * **מידת ההתערבות השיפוטית:** הדגשת העיקרון לפיו בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעת הרשות בשיקול דעתו, במיוחד בנושאים מקצועיים ותחומי מומחיות של גופים כמו המשטרה. * **טיפול בתלונות על אלימות במשפחה:** התייחסות מפורשת לקושי הטיפוסי בהליכי אלימות במשפחה, ונטיית הקורבנות לחזור בהן מתלונותיהן, והשלכות הדבר על הערכת המסוכנות. **סיכום** פסק הדין ממחיש את ההליך המנהלי המורכב הכרוך במתן וביטול רישיונות לכלי ירייה. הוא מדגיש את תפקידה המרכזי של המשטרה בהערכת מסוכנות, את גמישותה של הראיה המנהלית, ואת ההכרח לאזן בין זכויות הפרט לבין האינטרס הציבורי החיוני של שמירה על שלום הציבור. בית המשפט אימץ את עמדת המשיבה, תוך קביעה כי מאסת הראיות המנהליות, הצטברות האירועים, והצורך בהגנה על הציבור, מצדיקים את ביטול רישיון הנשק של העותר.

חקיקה מקושרת

חוק כלי היריהפקודת המשטרה

עת"מ 24381-08-25 פלוני נ. מדינת ישראל - המשרד לביטחון לאומי- האגף לרישוי כלי ירייה, מנהלי (15.2.2026)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית