ת"א 14594-03-10

תקציר

ניתן פסק דין בנוגע לאירוע משנת 2006 בו ירה הנאשם למוות בחברתה, י.פ., לאחר מסיבת יום הולדת במסעדה. התובעים, בן זוגה של י.פ. וילדם שטרם נולד, הגישו תביעה נגד הנתבע בטענה לנזקים כלכליים ונפשיים. הם טענו כי הם ידועים בציבור ולכן זכאים לפיצויים כתלויים לפי פקודת הנזיקין. הנתבעת לא ערערה על אחריותה אלא חלקה על מעמדם של התובעים ועל היקף נזקיהם. בית המשפט הכיר בזכותם של התובעים לתבוע כתלויים, וקבע כי התובע אכן היה בן זוגו הידוע בציבור של י.פ. וכי התובע הקטין הוא ילדו. נקבע כי הנזקים הנפשיים להם תבע התובע הם תוצאה של תביעת התלוי. פסק הדין הכיר בחבותו הנזיקית של הנתבע אך השאיר את כימות הנזקים לדיון עתידי. התובעים נדרשו להגיש ראיות לנזקיהם עד למועד שנקבע, כאשר לנתבע ניתן חלון תגובה. המקרה מדגים את ההליך הדו-שלבי בתביעות נזיקין, המפריד בין קביעת האחריות לבין הערכת הנזק, ומדגיש את המורכבות של כינון ידועים בציבור.