בש"פ 837/08

תקציר

נגד המערער, יחד עם שניים נוספים, שריף מריסאת ומוניר מריסאט, הוגש כתב אישום המייחס לו מספר אישומים הקשורים לאירוע אלים של ירי ורימונים. סעיפי האישום כוללים קשירת קשר לביצוע פשע, החזקה ונשיאת נשק שלא כדין, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, ירי באזור מגורים, היזק בזדון, איומים והפרעה לשוטר. האירועים נבעו מסכסוך בין המערער לבין שני אנשים נוספים, ג'ומעה מאריסת וחמד מאריסת. נטען כי המערער, שריף, מוניר ואחרים קשרו קשר לתקוף את בתיהם של ג'ומעה וחמד ולגרום נזק. על פי החשד היו ברשותם שני רובי M-16, אקדח ורימון. בשעת לילה מאוחרת הם ירו לעבר ביתו של חמד ואזורים סמוכים, נמלטו מהמקום ולאחר מכן נתקלו בשוטרים. הקבוצה איימה על השוטרים בכך שכיוונה לעברם אקדחים וצעקה, ולבסוף נמלטה מהמקום. המערער נעצר עד למשפטו, ואילו שריף ומוניר שוחררו בתנאים מסוימים. המדינה ערערה על שחרורם של שריף ומוניר, אך הערר נדחה. לאחר מכן ערער המערער על מעצרו, בטענה כי אין בסיס להבדילו משני הנאשמים האחרים. ההגנה הדגישה את קיומו של הסכם סולחה, סוג של פיוס בין הצדדים הלוחמים, וציינה את גילו המבוגר של המערער וטענה כי הוא צריך לפעול לטובתו. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור וקבע כי המשך מעצרו של המערער מוצדק. בית המשפט נימק החלטה זו בחומרתו הרבה של האירוע, בחלקו המרכזי של המערער בסכסוך, בעברו הפלילי הקודם ובהתרשמות שנתן שירות המבחן כי ישנם היבטים באורח חייו של המערער שאינם ידועים וקשים להערכה. בית המשפט שם בראש סדר העדיפויות את המסוכנות החמורה הנשקפת משחרורו של המערער, במיוחד בהתחשב בשימוש בנשק ובמעורבותו בסכסוך. יתר על כן, הסכם סולחה ושחרורם של שריף ומוניר לא נחשבו לערובות מספיקות כדי לשלול את הסיכון הפוטנציאלי לאלימות נוספת. גילו ומצבו המשפחתי של המערער לא נחשבו משמעותיים דיים כדי לגבור על גורמים אלה, ובית המשפט הדגיש כי יש לבחון כל מקרה לגופו. לפיכך, יישאר המערער במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.