רע"א 973/16

תקציר

פסק הדין הנדון הוא דחיית ערעור לסעד זמני מביצוע משכנתא על דירת המגורים של המבקשים. הדירה שועבדה כבטוחה להלוואה עסקית מהבנק לאחד המבקשים. כאשר החוב לא שולם, פתח הבנק בהליכי הוצאה לפועל לתפיסת הדירה. המבקשים, שהגישו גם תביעת נזיקין נפרדת נגד הבנק, ביקשו במסגרת תביעתם צו מניעה זמני לעיכוב ביצוע המשכנתא. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, והמבקשים ערערו לבית המשפט העליון. גם ערעור זה נדחה. פסק הדין מתבסס על העיקרון לפיו ערכאות הערעור ממעטות להתערב בהחלטות הנוגעות לסעד זמני, הנתון במידה רבה לשיקול דעת. הקריטריונים העיקריים למתן סעד זמני, איזון סיכויי ההצלחה לגופו של עניין עם הנוחות לצדדים, אינם מיטיבים די הצורך עם המבקשים. בית המשפט מצא כי טיבה של התביעה, תביעה נזיקית בגין הפרת חובת אמונים, אינו מתיישב עם הסעד המבוקש של עיכוב ביצוע המשכנתא. בנוסף, מעמדו של הבנק כנתבע, היעדר ביטחונות חלופיים מצד המבקשים ואופייה של משכנתא כמנגנון פירעון מהיר, כל אלה העיבו על היענות לבקשת המבקשים. עוד ציין בית המשפט כי פעולות הבנק נראו סבירות, וכי המבקשים לא הציגו ראיות מספיקות כדי להראות אחרת. בסיכומו של דבר, בקשת רשות הערעור על דחיית הסעד הזמני נדחתה, תוך שמירה על החלטת בית המשפט המחוזי ושמירה על תוקפו של ביצוע המשכנתא.