ו"ע 1270/01

תקציר

המערערת מכרה נכס למגורים ותבעה פטור ממס שבח וממס מכירה על זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות הצמודות לנכס. המערערת טענה כי רשויות המס מנועות מלהטיל מס על הזכויות הבלתי מנוצלות משום שבעסקאות קודמות הנוגעות לנכס הרשויות לא פיצלו את התמורה ששולמה ומיסו את הזכויות שלא נוצלו. בית המשפט דחה טענה זו, בקובעו כי רשויות המס ככלל אינן כבולות להחלטותיהן בעבר, וכי בכל מקרה המערערת לא יכלה להסתמך באופן סביר על החלטות אלה, שכן נסיבות העסקאות הקודמות היו שונות. בית המשפט דחה גם את טענת המערערת כי שווי הנכס לא הושפע מזכויות הבנייה הבלתי מנוצלות. בית המשפט קבע כי התמורה ששולמה בגין הנכס הושפעה מהזכויות שלא נוצלו, ולכן יש למסות את הנכס בהתאם. בית המשפט קבע את שווי דירת המגורים ללא זכויות הבנייה הבלתי מנוצלות תוך בחינת עסקאות קודמות באזור וביצוע ההתאמות הנדרשות. השופטים הסכימו עם שיטת השמאות שהציע שמאי המשיב וקבעו את שווי הדירה על 809,500 דולר, ויתרת הסכום, 409,500 דולר, יוחסה לזכויות הבנייה שלא נוצלו. שני הסכומים היו חייבים במס. כל צד חויב לשאת בהוצאותיו, והפיקדון של המערער יוחזר.