ת"א 6577/98

תקציר

התיק נסוב סביב סכסוך תיווך נדל"ן, כאשר התובעת, סוכנות טרנס גלובל נכסים, ביקשה לתבוע דמי תיווך מהנתבעים בגין מציאת חנות. עיקר המחלוקת נסבה על תוקפו של טופס הזמנה בכתב, חתום על ידי הנתבעת, אשר לא כלל פרטים מהותיים כנדרש בחוק המתווכים במקרקעין, התשנ"ו-1996, ובתקנות הנלוות לו. הפרטים החסרים כללו את שם המתווך וזיהויו, סוג העסקה, תיאור הנכס ומחיר העסקה. בית המשפט קבע כי חוק המתווכים במקרקעין הוא חוק קוגנטי, כלומר הצדדים אינם יכולים להתנות תנאים שונים, וכל הפרה של הוראותיו תהפוך את החוזה לחסר תוקף. במקרה זה, מאחר שטופס ההזמנה לא כלל את פרטי החובה, הוא לא עמד בדרישות החוק. יתר על כן, בית המשפט קבע כי מטרת החוק, שהיא להגן על הלקוחות באמצעות הבטחת בהירות ושקיפות, תובס אם בית המשפט יאפשר השלמת פרטים חסרים או יפרש את החוק באופן רופף. לפיכך, תביעת התובעת לדמי תיווך נדחתה. בנוסף, בית המשפט דן בסוגיית ההשבה כאשר קיימים פגמים פורמאליים בחוזה ומצא כי התרת השבה במקרה זה סותרת את כוונת המחוקק העומדת מאחורי חוק המתווכים במקרקעין. לבסוף, בית המשפט התייחס בקצרה לסוגיית חופש העיסוק, כפי שמבטיח חוק היסוד, ומצא כי דרישות חוק תיווך מקרקעין אינן פוגעות בחופש זה, שכן הן מטילות נטל מינימלי על המתווכים ומשרתות תכלית ראויה. התובע חויב לשאת בהוצאות הנתבעים, בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.