עפ"ס 12295-01-25

תקציר

הערעור מתייחס לבקשת פסילה נגד הרכב השופטים בבית המשפט לענייני משפחה, שנדחתה. המערערת, המצויה בסכסוך רכוש ממושך עם אחיה (המשיב), ביקשה לפסול את ההרכב בשל משוא פנים לכאורה הנובע מפסקי דין קודמים נגדה, וכן בשל היכרות לכאורה בין השופטים לבין בא כוח המשיב. בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דוחה את הערעור ואינו מוצא עילה לפסילה. בית המשפט שב ומדגיש כי אמת המידה לפסילת שופטים היא קיומן של נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים. טענות המערער, לרבות אלה שהתבססו על החלטות בהליכים קודמים, הועלו ונדחו בעבר, ואינן עילה לפסילה. זאת ועוד, עצם ההיכרות בין השופטים לעורך דינו של המשיב, או היכרותו לכאורה של המומחה עימם, אינה מצדיקה פסילה, במיוחד כאשר בית המשפט לענייני משפחה דבק בעיקרון "משפחה אחת – שופט אחד". ההודעות שהוחלפו ברשתות החברתיות בין המומחה לעורך הדין אינן סותרות את הבהרת השופטים כי לא היה ממש בטענות ההיכרות, ולכן אינן מצביעות על חשש ממשי למשוא פנים. בית המשפט מדגיש כי אין לאפשר לצדדים להחליף שופטים בהתנהגותם, וכי הדרך הראויה להתמודד עם חילוקי דעות עם החלטות שיפוטיות היא באמצעות הליכי ערעור, שגם בהם נקט המערער. משכך, הערעור נדחה ללא הוצאות, שכן לא התבקשה תגובה.