ערר 503/15

תקציר

פסק הדין דן ביישום תמ"א 38 ותמ"א 10038 בירושלים, תוך התמקדות בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה ואתגרי תכנון עירוני בעיר ההיסטורית. תכנית 10038, שאושרה בשנת 2014, מתאימה את תחולת תמ"א 38 לירושלים, תוך שימת דגש על שימור תוך מתן אפשרות לחיזוקי מבנים. שיתוף הציבור, באמצעות יידוע ושקילת התנגדויות, הוא חיוני במסגרת תכנית 10038 בשל הגמישות שהיא מציעה לתוספות בנייה. מקרה מיוחד נגע להצעה להוסיף שתי קומות לבניין היסטורי, שנחשבה מוגזמת ללא הודעה ציבורית ראויה. הייתה גם מחלוקת לגבי הצפיפות המותרת, ונקבע כי יש צורך בפיקוח נקודתי של רשויות התכנון העירוניות כדי להבטיח איזון בצפיפות ובהלימות התשתיות. חוות דעת מקצועית הגיעה למסקנה כי תוספת צפופה צנועה יותר מתאימה לאזור, בהתאם למאפיינים העירוניים ולתוכניות הקיימות. בנוסף, הועלו חששות למחסור במקומות חניה, במיוחד לאור הגידול המשמעותי במספר יחידות הדיור המוצעות. ההחלטה קראה לתיקונים בהצעה וחייבה פרסום פומבי של תוכניות אלה. הוועדה התייחסה גם לחשיבות השימור האדריכלי ולהתייעצות עם ועדת השימור, במיוחד לאור היותם מבנים היסטוריים. הצעה לפתוח דלת במבנה, שנדחתה בשל היעדר קדימות היסטורית וצורך שימורי, נדחתה. זאת ועוד, נמצא כי טענות המערערת בדבר סיווג המבנה אינן פוגעות במתן זכויות נוספות בשל המשך ייעודו למגורים. בסופו של דבר, הונחה המשיב לבחון מחדש את הבקשה בהתחשב במשוב הציבור ובתשומות מקצועיות, תוך פסיקת הוצאות למערערת.