עע"מ 5191/20

תקציר

המבקשים, שקיבלו רישיון לייבא כבד אווז לא כשר, ערערו על החלטת בית המשפט לדחות את בקשתם להארכת הרישיון. המבקשים טענו כי היה על בית המשפט לפרש את הדין הרלוונטי באופן רחב, נוכח הפגיעה בזכותם הבסיסית לחופש העיסוק, וכי שגה בית המשפט בכך שלא קיבל את ראיותיהם בנוגע ליבוא כבד אווז לא כשר. עוד טענו כי הם מסתמכים על הרישיון וייגרמו להם הפסדים כספיים אם לא יוארך. עם זאת, השופט דחה את הבקשה לצו ביניים עד להכרעה בערעור. השופט קבע כי השאלה האם כבד אווז לא כשר יובא לישראל לאחר מועד מסוים היא עניין עובדתי החורג מתחום הערעור, וטענת המבקש בדבר המארג הראייתי נעדרת שחר. יתרה מכך, השופטת ציינה כי הרישיון כבר הוארך עד להכרעת העתירה, כך שהמבקשים כבר קיבלו את הסעד המבוקש. השופט הדגיש כי תוקף הרישיון פג ולא ניתן להחיותו, וכל הפסד כספי ניתן לפיצוי. לפיכך, הבקשה להארכה נדחתה, ונמסר למבקש כי הרישיון לא יחודש.