ת"א 1783/99

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך כספי בו הייתה מעורבת חברת א.מ.ש. מפעלי מדיטרניאן בע"מ, אשר ניהלה חשבון בנק בבנק דיסקונט לישראל בע"מ. החברה, בבעלות מספר נתבעים, נקלעה לבעיית חובות וחתמה על הסכם פשרה לפירעון הבנק. משהחברה והנתבעים לא הצליחו לפרוע את החוב, הגיש הבנק תביעה על סכום החוב, עליה ניסו הנתבעים לערער. הנתבעים טענו כי הבנק לא מילא את התחייבויותיו כלפיהם כערבים, כי הייתה להם זכות קיזוז לגבי שווי ציוד החברה, וכי כונס הנכסים שמונה לחברה הסתיר מידע. עם זאת, השופט פסק לטובת הבנק וקבע כי טענות הנתבעים חסרות שחר. השופטת ציינה כי הנתבעים לא הוכיחו הפרת התחייבויות מצד הבנק, כי טענתם לקיזוז אינה נתמכת בראיות, וכי טענותיהם בדבר הסתרת מידע אינן מבוססות. עוד קבעה השופטת כי הבנק עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו לעניין גובה החוב, ולכן תביעת הבנק התקבלה במלואה. הנתבעים חויבו לפרוע את החוב ביחד ולחוד, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ + מע"מ.