עמ"נ 64364-09-17

תקציר

פסק הדין הנדון עוסק בנכס המשמש לאריזת והפצת פירות וירקות, כאשר ערעורו של הבעלים על סיווג הנכס דוחה את הטענה כי יש להגדיר את הנכס כ"תעשייתי" או "מלאכה". פסק הדין דוחה את הערעור וקובע כי הפעילות המתבצעת בנכס אינה מהווה תעשייה, שכן חומרי הגלם נותרים ללא שינוי, ותהליך האריזה דומה לפעילות שיווקית, הקרובה יותר למתן שירותים מאשר לייצור. בנוסף, צוין בפסק הדין כי הפעילות המדוברת אינה כרוכה בעבודת כפיים מקצועית או במלאכה, שכן היא נעדרת את המומחיות הנדרשת והינה פעילות נפוצה במכירת פירות וירקות. בית המשפט דוחה גם את טענת המערערת לאפליה, שכן הסדר הפשרה של המשיב עם עסק אחר אינו מחייב אותם להגיע להסכם דומה, מה גם שהמשיבה הבהירה כי אינה מסכימה עם הבסיס המשפטי לתביעה. לבסוף, חויבה המערערת לשלם למשיב שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪, כאשר הערבות שהופקדה תכסה סכום זה.