ע"א 82/88

תקציר

עניינו של תיק נסוב סביב שיק שהגישה המשיבה מס' 1 ארבעה ימים לפני תום תקופת ההתיישנות. השיק, שנמשך על חשבון המשיבה מס' 2, נשא את חתימת המערערת ונמסר לכאורה למשיבה מס' 1 בפירעון הלוואה. המערערת הכחישה את אמיתות השיק וטענה כי לא אושרה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב מס' 1, והביא לערעור של המערער, בעיקר על חבותו, ולחילופין על דחיית הודעת צד ג'. בית המשפט העליון, בהסכמה עם המערערת, קבע כי המשיבה מס' 1 אינה מחזיקה כראוי בשיק, שכן הייתה לה חתימה בלתי מזוהה נוספת בצדו האחורי. עם זאת, שלילת החזקה הראויה לא שללה את זכויותיה כמחזיקה אם קיבלה את השיק בתום לב ובערך. עוד מצא בית המשפט כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא התייחס לנקודות מסוימות שהעלו ספק בדבר מהימנות גרסתה של המשיבה מס' 1. לפיכך הוחלט כי יש לאפשר ראיות נוספות וההליך הוחזר לבית המשפט המחוזי להמשך בירור והכרעה. ראיה זו נמצאה נחוצה ובנוסף היוותה סיבה חשובה להיעתר לבקשת המערער, מה גם שמדובר בהאשמות חמורות של הטעיה. הערעור התקבל אפוא, והתיק הועבר לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין חדש שיתבסס על מכלול הראיות שהוצגו במשפט. הוצאות הערעור נקבעו על 8,000 שקלים, שיוקצו בהתאם לתוצאות המשפט החדש.