בד"א 53/12

תקציר

הערעורים נסובים על החלטות בית הדין המשמעתי המחוזי בתל אביב, אשר קבע כי המערער, שהורשע באיומים פליליים, עבר עבירות של קלון. בית הדין המשמעתי החליט להטיל על המערער נזיפה ושלושה חודשי מאסר על תנאי, בנוסף להשעיה בפועל בתקופת ההשעיה הזמנית. המערער ערער על קביעת הקלון והעונש, ואילו המשיב ערער על העונש שקבע בית הדין המשמעתי. ערכאת הערעור דחתה את שני הערעורים, ואישרה את קביעתו של בית משפט קמא כי אכן מדובר בעבירות מחפירות. עם זאת, היא תיקנה את העונש בכך שביטלה את הנזיפה ושינתה את התנאי לשלושה חודשי מאסר על תנאי. במקום להתנות באי ביצוע עבירת האיומים, מותנית כעת ההשעיה בכך שהמערער לא יעבור עבירת משמעת הקשורה לאי שמירה על כבוד מקצוע עריכת הדין בתוך תקופה של שלוש שנים. פסק הדין מדגיש את חשיבות ההנמקה בהחלטות, אך מגיע למסקנה כי במקרה זה די היה בהנמקתו הקצרה של בית משפט קמא בסוגיית הקלון. בית המשפט לערעורים אף התווה את הפסיקה ביחס למושג קלון ותחולתו על המקרה הנוכחי, ואישר כי עבירותיו של המערער נופלות לקטגוריה של מעשים מחפירים. בנוסף, עמד ערכאת הערעור על גבולות ההתערבות בגזרי הדין ולא מצאה עילה לסטות מעונשו של בית משפט קמא, למעט התיקונים הנדרשים בתנאי המאסר על תנאי.