ע"פ 14036-06-09

תקציר

המדינה ערערה על גזר הדין שנגזר על המשיב בגין החזקת אקדח וכדורים שלא כדין, וכן החזקת קנאביס. המשיב הודה בהאשמות. בית משפט השלום גזר על המשיבה 18 חודשי מאסר על תנאי ו-12 חודשי מאסר על תנאי, בהתחשב בהודאתה, בנסיבות אישיות קשות ובהיעדר כל אינדיקציה לשימוש בנשק. המדינה טענה כי סעיף החזקת נשק מחייב החמרת הענישה בשל הסיכון הגלום בכך, וכי האינטרס הציבורי בהרתעה גובר על נסיבותיו האישיות של העבריין. המשיבה הסתמכה בינתיים על גזר דינו של בית משפט השלום והדגישה את חרטה, את נסיבות גילוי הנשק ואת מצבן הרפואי שלה ושל אמה. בית המשפט הכיר בחומרת סעיף החזקת הנשק ובצורך בהרתעה, במיוחד נוכח הרשעותיו הקודמות של המשיב משנת 1992. עם זאת, בהתחשב בנסיבותיה האישיות החריגות של המשיבה, בחרטה שלה ובהמלצות שירות המבחן, החליט בית המשפט להטיל עליה שישה חודשי מאסר בפועל, ועשרת החודשים הנותרים על תנאי למשך שלוש שנים. גזר דין זה כפוף לאישורו של הממונה על עבודות ציבוריות, אשר יקבע האם המשיב יכול לרצות את תקופת המאסר באמצעות עבודות שירות. כן אישר בית משפט השלום את החלטת בית משפט השלום להטיל צו מבחן ל-18 חודשים, והזהיר את המשיב כי כל הפרה של הוראות המבחן או עבירות נוספות תביא לביטול מאסר המבחן ולהטלת עונש שונה. פסק הדין ניתן על ידי השופט טאובר, בהסכמת השופטים שפירא וגרשון.