בש"א 258/88

תקציר

ניתוח משפטי של סמכות שיפוט והשלכות שכר טרחה לפי סעיף 24 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 מבוא: הסוגיה המשפטית העיקרית מתמקדת בפרשנותו של סעיף 24 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, ובהשלכותיו על השאלה האם יש להטיל אגרה כאשר שופט, שהוא בעל דין, מבקש מנשיא בית המשפט העליון להכריע בסמכות שיפוטית. המחלוקת מתעוררת בהקשר של הערכה של פקיד השומה כי פעולה כזו מחייבת תשלום אגרה, שעורך הדין חולק עליה כבלתי מוצדקת. עקרונות משפטיים וחידושים: 1. פרשנות היקפו של סעיף 24: סעיף 24 קובע במפורש כי אם שופט הוא בעל דין בהליך אזרחי, יקבע נשיא בית המשפט העליון את בית המשפט שידון בהליך. הוראה זו קובעת פרוטוקול פרוצדורלי לשאלות שיפוט הנוגעות לשופטים מכהנים או בדימוס, תוך שימת דגש על המנגנונים הפנימיים של מערכת בתי המשפט לטיפול בניגודי עניינים פוטנציאליים. ההוראה מצביעה על גישה מוסדית, הנותנת עדיפות למנגנוני החלטה פנימיים על פני הליכים חיצוניים מבוססי שכר טרחה, תוך הדגשת הכרה חדשנית בעצמאות שיפוטית ורגולציה עצמית פנימית. 2. מהות הבקשה: השאלה המשפטית המרכזית נוגעת לשאלה האם בקשת שופט לנשיא בית המשפט העליון לקבוע סמכות שיפוט מהווה "פעולה או הליך" המצדיק תשלום אגרה לפי תקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ז-1987. -ניתוח:* עורך הדין טוען כי בקשה כזו היא עניין פנימי, פרוצדורלי, ששורשיו בשמירה על יושרה של מערכת בתי המשפט ולא בתביעת ליטיגציה אדוורסרית. פרשנות זו משמעותית מכיוון שהיא מעבירה את המוקד מפעולה פרוצדורלית פורמלית לצורך המוטמע בתפקודו של בית המשפט. - חדשנות משפטית:* הכרה בהליכים שיפוטיים פנימיים כפטורים מהטלת שכר טרחה מדגישה הבנה ניואנסית של ניהול בתי המשפט, ומפרידה בין תהליכים פנימיים שיפוטיים לבין התדיינות חיצונית הכפופה בדרך כלל לתקנות שכר טרחה. 3. דוקטרינת הצורך הפנימי: עורך הדין טוען כי קביעת השיפוט היא צורך פנימי למניעת הטיות או ניגודי אינטרסים, החורגים מהאינטרסים האישיים של בעלי הדין. מכיוון שקביעות כאלה מתקבלות באופן שגרתי ישירות על פי בקשה או מנהלית לפני הליכים, הן מטבען פרוצדורליות ופנימיות. -עקרון משפטי:* גישה זו עולה בקנה אחד עם העיקרון שפעולות מסוימות בבית המשפט, במיוחד אלה הבסיסיות להבטחת היעדר משוא פנים, הן חלק בלתי נפרד מהנהלת בית המשפט ולא פעולות חיצוניות הכפופות לשכר טרחה. השלכות על המשפט:* היא מחדשת על ידי סיווג צעדים מנהליים פנימיים הכוללים שופטים כמחוץ לתחום תקנות שכר הטרחה המיועדות בעיקר להתדיינות משפטית חיצונית. 4. תחולת תקנות 1 ו-20 (25) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשמ"ז-1987: עורך הדין מסתמך על תקנה 1, המגדירה אגרות, ותקנה 20 (25), הפוטרת פעולות מנהליות מסוימות מאגרות - במיוחד פעולות הקשורות לניהול פנימי של בתי המשפט במקביל להליכים שכבר שולמו עבורם אגרה. -חדשנות משפטית:* שימוש זה מרחיב את הפרשנות של "פעולות מנהליות פנימיות" הפטורות מאגרה, מדגיש את האופי הפרוצדורלי על פני סיווגים פורמליסטיים, ומציע יישום גמיש שמטרתו להקל על תפקוד בית המשפט. -הערכה ביקורתית:* הנימוק של עורך הדין כי אין לראות בבקשה הראשונית לקביעת סמכות שיפוט "פעולה או הליך" במסגרת תקנת שכר הטרחה מתחזק על ידי הקשר רגולטורי זה, ומחזק את הרעיון של צורך פרוצדורלי פנימי על פני פעולה פרוצדורלית חיצונית. עקרונות משפטיים ומסקנות: הניתוח תומך בהשקפה כי קביעת סמכות שיפוטית ביוזמת שופט, לפי סעיף 24, מהווה פעולה פרוצדורלית פנימית של בית המשפט הנחוצה לשמירה על משוא פנים שיפוטי. פעולות כאלה הן מנהליות מטבען, מוטמעות בתפקוד הפנימי של בית המשפט, ואינן דומות להתדיינות חיצונית או לתביעות המצדיקות הטלת שכר טרחה. - עיקרון משפטי מרכזי: הליכים פנימיים בבית המשפט הנחוצים ליושרה תפעולית, במיוחד אלה שמטרתם לפתור ניגודי עניינים פוטנציאליים, צריכים להיות פטורים מאגרות מכיוון שהם חיוניים לשמירה על חוסר משוא פנים ויעילות בית המשפט. - חדשנות משפטית:* הכרה בפעולות שיפוטיות מנהליות פנימיות כמחוץ לתחום תקנות האגרות מקדמת את ההבנה של פטורים פרוצדורליים, ומדגישה את החשיבות של שמירה על העצמאות והאוטונומיה התפעולית של הרשות השופטת. קביעה סופית: בהתבסס על קווי ההיגיון והעקרונות המשפטיים הללו, עמדתו של עורך הדין כי אין לגבות שכר טרחה בגין בקשת שופט לנשיא בית המשפט העליון לפי סעיף 24 היא מבוססת היטב. בקשה כזו היא צעד פרוצדורלי פנימי המעוגן במסגרת הסטטוטורית שמטרתה לשמור על היעדר משוא פנים שיפוטי, ולכן יש לפטור אותה מדרישות שכר טרחה. מסקנה: הניתוח המשפטי מדגיש את הצורך להבחין בין התדיינות חיצונית לבין הליכים פנימיים בבית המשפט. הכרה בקביעות שיפוט פנימיות כנבדלות מהליכים פורמליים כרוכה בגישה שאינה מבוססת על שכר טרחה, המחזקת את עצמאות הרשות השופטת ותומכת בחידושים הפרוצדורליים הפנימיים המוטמעים בחוק.