ע"פ 3249/19

תקציר

פסק הדין עוסק בערעור על גזר דין שניתן על ידי בית משפט מחוזי, שבית המשפט לערעורים החליט לבטלו. ההחלטה מדגישה את העיקרון המשפטי לפיו אל לערכאות ערעור להתערב בגזרי דין שנקבעו בערכאות נמוכות יותר, אלא אם קיימות נסיבות חריגות, שלא התקיימו במקרה זה. בית המשפט חזר על עמדתו ביחס לחומרתה והפגיעה של תופעת הסכינים, והדגיש כי נשיאת סכינים – בין אם לצורך הגנה עצמית ובין אם לצרכים אחרים – משמשת כ"מכפיל כוח" בעל פוטנציאל נזק ניכר. במקרה הנדון, גם אם נדון מלוא היקף הנזק העצבי שנגרם למתלונן, נותר להתמקד בנזק הפוטנציאלי שיכול היה להתרחש, במיוחד בהתחשב בכך שעוברי אורח התערבו כדי למנוע פגיעה חמורה יותר. המערער, פישי, קיבל סיוע מגורמי רווחה, לרבות השתתפות בתוכנית שיקום, אך מאמצים אלה לא הספיקו כדי לשנות את גזר הדין. בית המשפט הכיר בנסיבותיו האישיות המצערות של פישי, שכבר נדונו על ידי בית המשפט המחוזי. בסופו של דבר, ערכאת הערעור מצאה את העונש הולם את חומרת המעשים, וכל השופטים היושבים בדין, לרבות השופט נעם סולברג, הסכימו לדחות את הערעור, עם מתן פסק הדין ב-5 באוגוסט 2019.