ת"א 55622-07-20

תקציר

התובעת, נורית בקשי, הגישה תביעה נגד הנתבע, אמיר אבו טריף, בדרישה להצהיר כי הסכם מכר של שתי חלקות מקרקעין על שמה, אשר הנתבע טען כי אמו המנוחה רכשה ממנה, אינו תקף. התובעת טענה כי חתימתה על ההסכם וייפוי הכוח היו מזויפים וכי מעולם לא מכרה את הקרקע ולא קיבלה כל תמורה בגינו. הנתבע טען כי ההסכם אותנטי וכי אמו רכשה את הקרקע במכירה מרצון. באשר לנטל ההוכחה, קבע בית המשפט כי התובע הציג ראיות מספיקות כדי להעביר את הנטל לנתבע להוכיח את אמיתות ההסכם. בית המשפט מצא את עדותו של התובע אמינה ועקבית והעדיף אותה על פני עדות הנתבע, שהכילה מספר סתירות וחוסר עקביות. בית המשפט אף השווה את חתימותיה של התובעת על מסמכים שונים ומצא כי החתימות על הסכם המכר וייפוי הכוח אינן שלה. יתר על כן, נסיבות חתימתם של עורכי הדין המעורבים בעסקה מטילות ספק באותנטיות שלהן. הנתבע לא הציג את מסמכי העסקה המקוריים, שלטענתו נמצאו בבית אמו, ובהעתקים שהגיש התגלו אי התאמות. בית המשפט מצא גם בעיות בכתב ההעברה, לרבות היעדר הסכמת התובע להעברת ייפוי הכוח, דבר המטיל ספק בחוקיותו. הנתבע לא הביא כל ראיה לתשלום התמורה, למרות שהנטל עבר אליו. ככלל, קיבל בית המשפט את טענת התובעת, וקבע כי הסכם המכר וייפוי הכוח לא בוצעו כדין וכי לאמו של הנתבע אין זכויות במקרקעין של התובע. הנאשם חויב לשלם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 50,000 ₪.