ע"פ 3220/09

תקציר

הכרעת הדין הנדונה ביחס לאירוע דקירה שהתרחש בשנת 1990, בו דקר המערער, שהיה כבן שמונה עשרה באותה עת, את המתלונן מספר רב של פעמים בגבו בעקבות ויכוח. המערער הורשע בגרימת חבלה בנסיבות מחמירות ולאחר מכן נגזרו עליו שנתיים מאסר בפועל, עם 15 חודשי מאסר על תנאי, וחויב לשלם למתלונן פיצויים בסך 10,000 ₪. בערעור על גזר דין זה נטען כי גילו של המערער והיעדר עברו הפלילי לא נשקלו כראוי, וביקש לקצר את עונשו על תנאי. עם זאת, בית המשפט דחה את הערעור, תוך שהוא מדגיש את חומרתה של "תת-תרבות הסכינים" ואת הצורך במאסר משמעותי במקרים כאלה, למעט נסיבות מיוחדות. פסק הדין הדגיש גם את התחשבותו של בית משפט קמא בחרטה של המערער ובמחילה שהוענקה לו על ידי המתלוננת. בנוסף, בית המשפט הפנה את תשומת הלב לצורך בהתערבות טיפולית של המערער והמליץ להכניסו למסגרת מאסר מתאימה. עוד הביעו השופטים תקווה כי המערער ימשיך להפגין התנהגות טובה בכלא, דבר שיכול לפעול לטובתו במסגרת שיקולי השחרור.