עת"מ 36220-01-11

תקציר

השופט, ד"ר קובי ורדי, שקל בכובד ראש את הראיות והטיעונים שהועלו בעתירה המערערת על החלטת המשיב לדחות את בקשת המקלט של העותר בישראל, כמו גם על טיעוני המשיב לדחיית העתירה על הסף. העתירה מעלה שאלות משפטיות חשובות הנוגעות להליכי המקלט בישראל, ובפרט לנוהל החדש שנכנס לתוקף ב-2 בינואר 2011, ולתחולה רטרואקטיבית אפשרית על תיקים שהוגשו לפני מועד זה. ורדי מכיר במורכבות המשפטית הכרוכה בכך, אך מדגיש את הצורך לבחון בקפידה כל מקרה לגופו, במיוחד לאור השטף האחרון של מאות עתירות דומות. במקרה הספציפי הנדון, העותר, אזרח הפיליפינים, נכנס לישראל בשנת 2003 באמצעות אשרת עבודה שתוקפה פג מאז. העותר הגיש בקשה למקלט מדיני בדצמבר 2009 וקיבל רישיון לישיבת ארעי עד להכרעה. עם זאת, ברי כי בקשת המקלט של העותר נעדרת שחר, שכן אין מחלוקת כי לא נשקפת לו כל סכנה לחייו במולדתו. זאת ועוד, מתצהירו והתנהגותו של העותר עצמו עולה כי הבקשה מונעת מטעמים כלכליים ומניסיון להאריך את שהותו בישראל שלא כדין. בנסיבות אלה, מסיק ורדי כי יש לדחות את העתירה על הסף מחוסר עילה להתערבות, בהתאם לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין). בנוסף, השופט אינו מוצא טעמים הומניטריים מיוחדים להיעתר לבקשתו החלופית של העותר לזמן נוסף להסדרת יציאתו מישראל. העתירה נתפסת כניסיון לנצל את הליך המקלט לרווחים כלכליים ולהארכת שהייה בלתי חוקית. ורדי מתווה מסגרת כוללת לטיפול בבקשות לצו ביניים של מבקשי מקלט, תוך הבחנה בין מקרים חסרי שחר, מקרים המצביעים על סכנת חיים ומקרים אחרים הדורשים בדיקה מעמיקה יותר. הוא מדגיש כי אין להסתפק בטענות כלליות ומעורפלות בדבר מצבים מסכני חיים לצורך צו ביניים, ויש לבחון היטב את הראיות והנסיבות הפרטניות של כל מקרה. לפיכך, במקרה ספציפי זה, העתירה נדחית על הסף, ולא ניתן צו ביניים. החלטת השופט מתקבלת בהעדר הצדדים, והעותר אינו פטור מהוצאות אישיות. עם זאת, מומלץ לעורכי דין לבחור בקפידה תיקים ראויים ולהימנע מהגשת עתירות מיותרות וחסרות שחר, שעלולות לגרור חיובים בגין הוצאות אישיות.