דב"ע לח/2 - 2

תקציר

פסק הדין נסוב סביב השאלה האם עובדת, המכונה הגב' הגלברג, התפטרה מעבודתה בבית החולים ביקור חולים או הייתה זכאית לחופשת מחלה. העובדת עבדה בבית החולים למעלה מ-10 שנים וחלתה, מה שגרם לה לבקש פרישה ומשא ומתן על פנסיה. בית החולים לא נענה לבקשתה והפסיק לשלם את שכרה לאחר ספטמבר 1975. במהלך מחלתה החלה העובדת לעבוד בעבודה פקידותית קלה במשרד עורכי דין ללא הסכמת בית החולים. שאלת המפתח הייתה האם מעשיה של העובדת היוו ביטוי חד משמעי לכוונתה להתפטר. בית המשפט קבע שלא. מכתב הפרישה התפרש כפתיחה במשא ומתן ולא כהתפטרות. בנוסף, נשמרה זכותה של העובדת לחופשת מחלה, ובית הדין דחה את טענת בית החולים כי אי יכולתה לחזור לעבודה פירושה שהיא ויתרה על זכות זו. פרשנותו החמורה של בית החולים לחוקת העבודה, המסדירה יחסי עובד-מעביד, לא התקבלה. בית הדין התייחס גם לעבודתה החדשה של העובדת כעבודה נוספת, והדגיש כי אין בה כדי להצביע על כוונה להתפטר, מה גם שהיא תואמת את מצבה הבריאותי. ככלל, דחה בית הדין את ערעור בית החולים והורה להם לשלם לעובדת את שכרה עבור התקופה שבמחלוקת והחזר הוצאות בסך 500 ל"י.