ת"א 1727/05

תקציר

הסכסוך בין ברי כהן לחיים ישראל אלפסי נוגע לשותפות שנוצרה לניהול ותפעול של שתי חנויות, חנות מזון מהיר וחנות קוסמטיקה. לאחר מספר חודשים החליטו השותפים לפרק את השותפות וחתמו על הסכם פירוק. במסגרת ההסכם התחייבה אלפסי לרכוש את חלקו של כהן בחנויות ולערוך חשבונאות של ההוצאות וההשקעות שבוצעו בחנויות. כהן טוען כי אלפסי לא ניהל חשבונאות מלאה וחייב לו 208 אלף שקל וכן פיצוי נוסף כפי שנקבע בהסכם. אלפסי, לעומת זאת, טוען כי מילא את כל התחייבויותיו על פי ההסכם, לרבות הדרישה החשבונאית, ולכן טענתו של כהן מופרכת. בית המשפט מוצא כי פסק הדין הקודם בתיק קשור בין הצדדים לא הכריע בסוגיית החשבונאות ולכן השאלה האם נערכה החשבונאות נותרה להכרעה. בית המשפט דוחה גם את טענתו של אלפסי כי ההסכם הגביל את סכום ההתחשבנות ל-92,000 ₪ וקובע כי תצהיר המס שהגישו הצדדים לרשויות המס אינו יכול לתחום את היקף החשבונאות. מהראיות שהוצגו עולה כי הצדדים התכוונו להשלים או לפחות לבחון מחדש את הנהלת החשבונות שערך רואה החשבון ביטי. עם זאת, כהן לא הציג תשתית עובדתית וראייתית לטענתו כי נעשה ניסיון להשלים את ההתחשבנות באמצעות קרוב משפחה של אלפסי וכי אותו אדם קבע את הסכום המגיע לכהן. הימנעותו של כהן מזימון עדי מפתח, בהם קרוב המשפחה, עו"ד אילן, ורו"ח ביטי, למרות שהודיע על כוונתו לעשות כן, מכבידה עליו. נטל ההוכחה נותר אפוא על כהן, והוא לא עמד בו. באשר לתביעתה שכנגד של אלפסי לפיצוי מוסכם כאמור בהסכם הפירוק, מציין בית המשפט כי אלפסי לא הזכיר אותה בסיכומיו ולמעשה זנח אותה. מכל מקום, מאחר שהתביעה שכנגד מבקשת לפצות את אלפסי בגין הצורך ליזום את התביעה הקודמת, ולא נתבעו פיצויים בגין האיחור בהעברת הזכויות בחנויות, התביעה שכנגד נדחית. לאור האמור, בית המשפט דוחה את תביעתו של כהן ואת התביעה שכנגד. כהן חויב גם לשלם את הוצאותיו של אלפסי בסך 40 אלף שקל.