בג"צ 440/80

תקציר

העותרת, מ. טיג ושות' בע"מ, רכשה מגרש בחיפה לבניית דירות מגורים. הוראות התכנון החלות על המגרש מפרטות את קו החזית של המבנה, לרבות תכנית מנדטורית משנת 1941, תכנית מתאר מקומית משנת 1969 והחלטת הוועדה המקומית המחוזית לתכנון ובנייה חיפה. העותר הגיש בקשה להיתר בנייה אך נתקל בהתנגדות מצד בעל קרקע שכן. לאחר הליך ממושך, דחתה בסופו של דבר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה את בקשת העותר, בנימוק של חריגה מדרישת התכנית המנדטורית למרווח חזיתי של 25 מטר. העותרים עתרו לבג"ץ בטענה כי תכנית המתאר המקומית מסמיכה את הוועדה המקומית לאשר את בקשתם. בג"ץ נעתר וקבע כי גמישות התכנית מסמיכה את הוועדה המקומית להפעיל את שיקול דעתה בקביעת המרווח הקדמי. בית המשפט העדיף פרשנות גמישה של חוקי התכנון, מתוך הכרה בהתפתחות התכנון העירוני ובצורך לשקול מטרות חברתיות, כלכליות ואסתטיות. החלטת הוועדה המחוזית בוטלה, והחלטת הוועדה המקומית, שהתירה את הבנייה עם ריווח חזיתי מצומצם, הוחזרה. המשיבים חויבו לשאת בהוצאות העותר, ופסק הדין ניתן ביום 30.6.82.