ב"ל 1284/04

תקציר

התובעת, שאינה בעלת רכב, ביקשה כי תאונת הדרכים שאירעה ביום 8.10.02 תוכר כתאונת עבודה, שכן אירעה בעת שנסעה לעבודה. הנתבעת דחתה את טענתה וטענה כי התאונה אירעה בעת שנסעה לבית הספר של בתה, תוך סטייה מהדרך הסבירה למקום עבודתה. עם זאת, בית המשפט פסק לטובת התובע. היא האמינה לגרסתה כי הסיעה את בתה למקום עבודתה של האחרונה ועמדה להמשיך במסעה למקום עבודתה בעת התאונה. בית המשפט הכיר בכך שהתוואי של התובעת היה סביר ומקובל, וציין כי היא בחרה בדרך ראשית נוחה על פני חלופות צרות ועמוסות יותר. גם העובדה שהתאונה התרחשה מיד לאחר שבתה יצאה מהרכב כדי לצאת לעבודה נלקחה בחשבון. גם אם בית הדין היה סבור כי המסלול סוטה מעט מהנתיב הישיר למקום עבודתו של התובע, עדיין היה הדבר נחשב לתאונת עבודה. לפיכך, התביעה התקבלה ללא צו להוצאות, וההחלטה הועברה לשני הצדדים על ידי המזכירות.