ע 12/15

תקציר

פסק הדין מתייחס להתנהגותו הפסולה של המערער במהלך שירותו הצבאי, בה פגע שוב ושוב בפרטיותו ובכבודו של חייל אחר בכך שנגע בו באופן בלתי הולם בעת שישן. זאת, בתוך מתחם של יחידה צבאית, דבר המדגיש את הפרת האמונים והביטחון. בית המשפט התייחס לתקדים שעסק בהגנה על כבוד החיילים והדגיש את חומרת מעשיו של המערער, תוך שהוא מציין את ההשפעה הנפשית המשמעותית על המתלונן, שחווה מבוכה ופחד. אף שניתנה למערער הזדמנות להציג ראיות או נסיבות מקלות, הוא לא עשה כן באופן משכנע. ערכאת הערעור בחנה האם גזר הדין חרג מנורמות הענישה המקובלות ומצאה אותו מתיישב עם מקרים דומים, למרות היעדר הודאה מלאה ומיצוי הדין של המערער. בית המשפט דחה את הטענות בדבר התעללות בילדותו של המערער משום שלא היו נתמכות ולא השפיעו על אשמתו. ערכאת הערעור קיבלה את החלטת בית המשפט קמא, ומצאה כי העונש אינו חמור יתר על המידה או מקל בהתחשב בנסיבות, ובכך דחתה את הערעור, ואישרה את פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר שפורסם בפומבי ביום 14.5.2015.