ת"א 6661-03-08

תקציר

התובעת, שני אהרוני ייזום והשקעות בע"מ, התקשרה בשנת 1995 בהסכם עם הנתבעים לשינוי ייעוד מספר חלקות קרקע משימוש חקלאי לבנייה. במסגרת ההסכם היה על התובע לטפל בהליך שינוי הייעוד ולקבל אגרה בשיעור של 0.6% מערך הקרקע לאחר שינוי הייעוד. התובעת יזמה את הליך שינוי הייעוד אך לא עמדה במועד המקורי, מה שהוביל לשתי הארכות, שתיהן נחתמו על ידי חלק מהנתבעים. למרות העיכובים, הצליחה התובעת בסופו של דבר לשנות את ייעוד הקרקע לבנייה. עם זאת, מספר נתבעים סירבו לשלם את שכר הטרחה הקבוע בהסכם, מה שגרם לאהרוני להגיש תביעה. במהלך המשפט התווכחו הצדדים על מספר סוגיות מרכזיות, ביניהן תוקפו של ההסכם, טענת התובעת כי יזמה את הליך שינוי הייעוד ומועד מימוש החוזה. הנתבעים טענו כי ההסכם פקע, כי העירייה היא היוזמת האמיתית של שינוי הייעוד, וכי התובעת החמיצה את המועד החוזי. עוד טענו כי זכאותו של התובע לשכר טרחה אינה בהתאם לזכות החוקית וכי הסכומים הנתבעים אינם נכונים. בית המשפט פסק לטובת התובעת, וקבע כי ההסכם הוארך בעל פה או בהתנהגות וכי התובעת מילאה את התחייבויותיה על פי החוזה. השופט יעקב שינמן קבע כי התובעת היא זו שיזמה את הליך שינוי הייעוד והגישה את התוכנית לאישור בתוך התקופה החוזית המוארכת. כמו כן, קבע בית המשפט כי הנתבעים חויבו לשלם לתובע את שכר הטרחה הנקוב בהסכם, בסך 2,043,925 ₪ (כולל מע"מ) מנתבעים 1 ו-3 ו-1,075,573 ₪ (כולל מע"מ) מנתבעים 4 עד 6. סכומים אלה היו אמורים להיות צמודים למדד ולצבור ריבית על פי חוק מיום 31.3.2008 ועד למועד התשלום בפועל. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. עוד נקבע בפסק הדין כי הסכומים הנתבעים על ידי התובעת היו סבירים וכי ניכויים מסוימים שביקשו הנתבעים, כגון היטלי השבחה ומע"מ, אינם ישימים במקרה זה. בית המשפט הפעיל את שיקול דעתו לנכות אחוז מסוים מהתמורה בשל אי גילוי מידע על החזר הוצאות והתחשבות בשווי הקרקע טרם חתימת החוזה. לבסוף, ניתנו לנתבעים 30 יום לקיים את פסק הדין, ולאחר מכן יתווספו הפרשי ריבית והצמדה לסכומים החייבים. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ביום 5.7.2010, ופרטיו נמסרו להם מאוחר יותר על ידי המזכירות.